מה דעתכם? משהו שכתבתי על השברון לב שחוויתי

אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליך.
כמו הגלים שהולכים ותמיד חוזרים לחוף אתה תמיד חוזר אליי.
כמו העננים שמוציאים מים ומתמלאים מחדש ככה הדמעות שלי מתחדשות מהגעגועים אליך.
כמו הכוכבים שרק נראים כאילו נעלמים ביום אבל תמיד שם ככה הרגשות שלי אליך.
כמו ליקוי חמה שאסור להסתכל עליו אבל אני חייבת, אני במילא מרגישה עיוורת, אף אחד לא מעניין אותי.
להיזכר בנו זה כמו לצפות בסרט ישן, שמח ועצוב שהוא נגמר.
עכשיו אין כבר כמו כי אתה לי זר, אבל אני אוהבת אותך כמו אז.