למה אומרים שמי שרק מצד האבא יהודי הוא לא ממש יהודי לפי ההלכה למרות שלפי התורה הוא כן? בתורה האב קובע ולא האם

כי אין הוכחה שאבא שלו בטוח אבא שלו, ולאמא יש הוכחה

אלו חוקים שרבנים המציאו , לכי תדעי למה קבעו ככה

"אין הוכחה שאבא שלו בטוח אבא שלו" רק אומר שהחוקים עצמם אומרים "אל תבטחו בנשים", די עצוב.
למה? חוקים של רבנים כנראה היו סיבות

שינוי את החוק הזה בגלל אונס בכלל^

מי שאבא שלו יהודי ואמו לא, אינו יהודי. בתורה מעולם לא היה רשום שהיהדות נקבעת על פי האבא. תמיד זה היה לפי האמא. ככה היהדות עובדת, יהודי הוא מי שאמו יהודיה.

אז למה שם משפחה זה לפי האבא ולהרבה גברים שם היו נשים לא יהודיות^

1. שם משפחה הוא בכלל אינו דבר הלכתי
2. מי שהיה יהודי והייתה לו אישה שאינה יהודיה מן הסתם שעבר עבירה אחת מהחמורות שבתורה

שואל השאלה:
"כאן כדי לעזור" מאיפה הבאת את השטות הזאת? אשתו של משה לא יהודיה לדוגמה והזהות של הילד נקבע בתנך לפי האב ולא האם. בתורה הזהות של האב יותר חשובה בשביל הזהות של הילד. ואני מתכוונת לתורה עצמה לתנך ולא לרבנים

שאלה ממש טובה.
אך אם יש שאלות, קודם צריך לברר את תשובתן. לא ישר לקפוץ למסקנות שגויות.

משה התחתן עם ציפורה לפני מתן תורה, ולפני מתן תורה לא היה יהודי בכלל באותה תקופה, וכשניתנה תורה נכנס עם ישראל לכלל מצוות והיא איתם.

העם היהודי נוצר במעמד הר סיני. לפני כן, הם היו צאצאים לאב משותף, יעקב, יחד עם רבים שבאו והצטרפו או נישאו לבני או בנות משפחותיהם. כשעמדו ליד הר סיני, הם נבחרו ומונו כ"ממלכת כוהנים ועם קדוש". הם נעשו לעם. עם יהודי.

במלים אחרות, בנקודה זו כל מי שעמד שם- כולל ציפורה, אשתו של משה, וכולל אפילו את משה בעצמו כולם נעשו יהודים.

יהדות על פי האם היא מן התורה.

"כי יסיר את בנך מאחרי" (דברים ז, ד) - בנך מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך, אלא בנה" (יבמות כג ע"א, קידושין סח ע"ב).

אסביר במה מדובר: מדובר בבן של יהודיה וגוי. כתוב שאותו גוי יסיר את "בנך" מה'. "יסיר" זה בלשון זכר, והוא נקרא "בנך" (יהודי). גבל לגבי מקרה הפוך לא כתוב "תסיר" (הגויה).

יש גם ראייה מהספרים יותר מואחרים בתנ"ך שילשים של גויה ויהודים - הם גויים: "וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶ יְחִיאֵל מִבְּנֵי עולם (עֵילָם) וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא: "אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וְעַתָּה יֵשׁ מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל עַל זֹאת?- וְעַתָּה נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל שִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם בַּעֲצַת אֲדֹנָי וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה" (עזרא י, ב-ג).

רש"י
וכתורה יעשה" - העושה המעשה הזה, אשר יוציא אשתו ובניו העובדי כוכבים.

כלומר - זה ראייה זה דין זה מהתורה.