6 תשובות
מזדהה איתך זה חרא.
אנונימית
גם אני מרגישה ככה כול המטרות שרציתי להשיג נתקעו
אבל די חייבים לקחת את עצמנו בידיים ולשנות את עצמנו בחזרה אנחנו מסוגלות
בול אני
אין לי סבלנות לאף אחד יותר
שואל השאלה:
אני פשוט מרגישה שזה לא שינוי קטן מה שעובר עלי ושאני באמת הפכתי להיות ריקה לגמרי מכל אושר. מצב רציני של דיכאון
אני דווקא השתנתי ממש ממש לטובה מאז הקורונה
(זה כן מאוד מבאס שאני כבר לא הכי נפגשת עם אנשים כמו פעם..אבל לא נורא גם זה יעבור)
אנונימית יקרה,
מהמילים שלך אני יכולה לשמוע איך ההתמודדות עם תקופת הקורונה השאירה אותך חסרת אונים ומתוסכלת, כאילו כל מה שהכרת ואהבת נעלם והוחלף במציאות אחרת. נשמע כאילו את מרוקנת מכוחות, וכל מה שיכול היה לעודד אותך פעם כבר אולי לא ממש מצליח לעודד אותך היום. אולי את אפילו מחפשת אחרי שבריר התקווה הקטן שיצליח להרים אותך, אבל את שוקעת יותר לתוך העצבות ואולי את מותשת מידיי בשביל להילחם בה..
יקרה, אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ורוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי עם אחד המתנדבות/ים שלנו, בו תוכלי לשתף את החוויות והרגשות שלך בסביבה בטוחה ומכילה. אולי נוכל יחד למצוא ניצוץ קטן של תקווה בתוך הערפל..
הלינק לצ'אט נמצא למטה, תוכלי לעלות כבר מחר.

שלך,
מתנדבת סה"ר