9 תשובות
אולי לא באמת נהנת מהיציאה הזאת
סתם שאלה אתה דתי/מאמין?
שאני אדע לאיזה כיוון לכתוב את מה שאני חושבת,כי אני מזדהה כל-כך עם ההרגשה שלך
גם לי זה קורה לפעמים עם יציאה עם חברות מסוימות
שאני אדע לאיזה כיוון לכתוב את מה שאני חושבת,כי אני מזדהה כל-כך עם ההרגשה שלך
גם לי זה קורה לפעמים עם יציאה עם חברות מסוימות
שואל השאלה:
מסורתי, אעדיף אם תוכלי לכתוב לכתוב לכיוון לא דתי בבקשה
מסורתי, אעדיף אם תוכלי לכתוב לכתוב לכיוון לא דתי בבקשה
אנונימי
אז ככה
גם לי לא מזמן שהלכתי עם חברה לקניון כשחזרתי הרגשתי את אותה ההרגשה שלך , ריקנות.
כי מה שעשינו זה פשוט היה להיכנס לחנויות בגדים ואכלנו אבל לא משהו שהרגיש לי משמעותי,וזה גם מה שהוביל אותי להרגשה הזו.
שלא תבין אותי לא נכון,יציאה עם חברים זה באמת משמעותי וחיים חברה זה דבר טוב אבל לפעמים שאתה עושה דברים כדי להעביר את הזמן שלך ואחרי זה זה גורם להרגשה הזו זה כניראה אומר לך אולי קצת לחשוב ,תחושת הריקנות היא ברכה שהקב"ה בירך אותנו, כלי שמאפשר לנו פעמים רבות לבחון האם אנחנו באמת חושבים שלעשות דבר מסוים זה נכון או שאנחנו רק עובדים על עצמנו כדי לנחם על בזבוז הזמן ותחושת החמיצות.
כדי שתוכל להרגיש סיפוק או להינות באמת אולי תחשוב על דברים שעושים לך טוב ותשלב את זה ביציאות שלכם
גם לי לא מזמן שהלכתי עם חברה לקניון כשחזרתי הרגשתי את אותה ההרגשה שלך , ריקנות.
כי מה שעשינו זה פשוט היה להיכנס לחנויות בגדים ואכלנו אבל לא משהו שהרגיש לי משמעותי,וזה גם מה שהוביל אותי להרגשה הזו.
שלא תבין אותי לא נכון,יציאה עם חברים זה באמת משמעותי וחיים חברה זה דבר טוב אבל לפעמים שאתה עושה דברים כדי להעביר את הזמן שלך ואחרי זה זה גורם להרגשה הזו זה כניראה אומר לך אולי קצת לחשוב ,תחושת הריקנות היא ברכה שהקב"ה בירך אותנו, כלי שמאפשר לנו פעמים רבות לבחון האם אנחנו באמת חושבים שלעשות דבר מסוים זה נכון או שאנחנו רק עובדים על עצמנו כדי לנחם על בזבוז הזמן ותחושת החמיצות.
כדי שתוכל להרגיש סיפוק או להינות באמת אולי תחשוב על דברים שעושים לך טוב ותשלב את זה ביציאות שלכם
לי למשל יש חברה שאני מרגישה איתה יותר בנוח ואנחנו יכולות באמת לדבר על הכל ולצחוק על דברים שרק אנחנו יכולות לצחוק אז כשאנחנו לא משנה איפה מרגיש לי ממש כייף ואחרי זה אני לא מרגישה ככה..כי באמת הרגיש לי שעשיתי משהו ולא כביכול סתם מרחתי את הזמן שלי
זה טיפ שאני נותנת לך וגם לי
כדי להרגיש עם החברים האלו את אותה הרגשה שבאמת כיף לך ,אולי זה למצוא דברים שמשותף בינהם ככה שאתם נפגשים אתם תוכלו לדבר על זה או אם זה משהו שאפשר לעשות ,כמו מקום שאתם אוהבים להיות בו או מקום מיוחד אז תלכו למקום הזה..
ואז אתה תרגיש שבאמת עשית משהו שאתה אוהב וגם זה יחזק את הקשר
זה טיפ שאני נותנת לך וגם לי
כדי להרגיש עם החברים האלו את אותה הרגשה שבאמת כיף לך ,אולי זה למצוא דברים שמשותף בינהם ככה שאתם נפגשים אתם תוכלו לדבר על זה או אם זה משהו שאפשר לעשות ,כמו מקום שאתם אוהבים להיות בו או מקום מיוחד אז תלכו למקום הזה..
ואז אתה תרגיש שבאמת עשית משהו שאתה אוהב וגם זה יחזק את הקשר
שואל השאלה:
^^^ תשמעי קלעת בול
אני חושב שזה נכון שהיציאות לא מרגישות מספיק משמעותיות בשבילי, תמיד רציתי להיות מאלה שחיים את החיים שלהם על המקסימום שיכולים ובעקרון יוצרים זכרונות.
אני מרגיש שכל מה שאני עושה ביציאות זה לסחוב את אותם היציאות, אני תמיד זה שמצחיק את כולם וזה שדוחף לעשות דברים גדולים דברים שנזכור לעוד הרבה שנים... זה פשוט מבאס גם ככה בקושי יוצאים.
חושב שכל מה שאני יכול לעשות זה לנסות להכיר אנשים במסגרות אחרות ולקוות שהם חולקים אותם אנרגיות כמוני, תודה לך על העזרה להבין ממה זה נובע לגמרי מסכים איתך
^^^ תשמעי קלעת בול
אני חושב שזה נכון שהיציאות לא מרגישות מספיק משמעותיות בשבילי, תמיד רציתי להיות מאלה שחיים את החיים שלהם על המקסימום שיכולים ובעקרון יוצרים זכרונות.
אני מרגיש שכל מה שאני עושה ביציאות זה לסחוב את אותם היציאות, אני תמיד זה שמצחיק את כולם וזה שדוחף לעשות דברים גדולים דברים שנזכור לעוד הרבה שנים... זה פשוט מבאס גם ככה בקושי יוצאים.
חושב שכל מה שאני יכול לעשות זה לנסות להכיר אנשים במסגרות אחרות ולקוות שהם חולקים אותם אנרגיות כמוני, תודה לך על העזרה להבין ממה זה נובע לגמרי מסכים איתך
אנונימי
אין על מה ואני שמחה שאתה מבין קצת יותר הכרת הבעיה זה חצי מהדרך לפיתרון שלה.
את האמת שגם אני הרגשתי וקצת מרגישה גם ככה עכשיו.
כאילו לפעמים יש לי גם קטעים כמוך שאני פתאום נהיית מה זה אנרגטית ויאלה ורוצה שכולם יזרמו אותי שתדע שאתה לא צריך להיות תלותי ו"מוגבל" בגללם ,אם אתה רוצה לעשות משהו פשוט תעשה ,תנסה לעשות את ההשתדלות הכי גדולה שלך ואחרי שאתה תעשה משהו שממש רצית ובמיוחד אם זה לא משהו שטחי כמו לקנות בגד או ללכת למסיבה לפי דעתי,זה יעשה לך ממש טוב
אממ מקווה שזה יעזור לך אני שאלתי לא מזמן באיזה קבוצה שאני נמצאת משהו שממש דומה להרגשה שלך, סליחה אם זה קצת נוגע באיזה שהוא מקום בדת אבל אני חושבת שיש קשר למה שאתה מרגיש לזה וזה יכול לעזור לך אולי להבין קצת יותר.
ואל תתיחס שזה מדובר בלשון נקבה
*ש* איך למלא תחושת ריקנות?
אני יודעת שדברי תורה ושיעורים באמונה ובדת גורמים לי להרגשה טובה וזה ממלא אותי.
אבל למשל שאני הולכת עם חברות והכל סבבה כשאני חוזרת לבית אני מרגישה תחושת ריקנות ,ואני רואה מלא אנשים שיוצאים הרבה ונהנים ,איך אפשר לשנות את התחושה הזאת?
*ת*
וואי, תדעי לך שמרגש מאוד לקרוא את השאלה שלך. תחושת הריקנות מגיעה בדרך כלל בגלל איזה פער מסוים - פער בין מה שאת חושבת שנכון לעשות לבין מה שאת עושה (או במילים מפוצצות יותר אבל פחות מדויקות, פער בין הרצוי למצוי). את מצפה מעצמך לעשות משהו עם הזמן שלך, לעשות משהו עם החיים שלך, ולכן כשאת מסתובבת עם חברות את מרגישה אחר כך קצת החמצה, וממילא קצת ריקנות... (בהמשך אתייחס בעז"ה מעט יותר בהרחבה להסתובבות עם חברות/חברים)
מרגש לקרוא את השאלה בגלל שקיומו של הפער הזה מבטא עומק מסוים בנפש, איזושהי דרישה שלך מעצמך. איני יודע להתייחס דווקא לאנשים שאת רואה שיוצאים ונהנים, אבל באופן כללי יש בעצם שלושה מצבים -
א. יכול להיות שהם בכלל לא נהנים, כלומר מרגישים כמוך.
ב. יכול להיות שהם באמת נהנים, וזה נובע מכך שהם לא נמצאים במקום שאת נמצאת בו - אין להם כל כך שאיפות במישור כזה, איזו תחושה לגדלות, ולכן הם לא מרגישים כלום.
ג. יכול להיות שהם באמת נהנים, והם אכן גם נמצאים באותו מקום שאת נמצאת בו, אלא שאצלם באמת הדיסוננס (=פער) הזה לא קיים, כי הם באמת רואים ביציאה הזו ערך.
האפשרות השנייה כנראה די חסומה בפנייך, כלומר כנראה שכבר יהיה לך קשה לחזור אחורה לשאיפות נמוכות יותר, כי בהתפתחות נפשית נדיר שאדם חוזר אחורה. כשהיית קטנה מן הסתם נהנית מאוד לשחק עם בובות, ובאיזהשהו שלב הרגשת שזה ילדותי. מנקודת הזמן הזו והלאה אין כבר דרך חזרה - כנראה כבר לעולם לא תחזרי להנות ממשחק עם בובות. (זאת לעומת בנות אחרות שאולי לוקח להם עוד שנים רבות להגיע לתובנה העמוקה הזו, שהם כבר עברו את הגיל...)
האפשרות הראשונה גם כנראה פחות רצויה, עובדה שאת לא מרגישה טוב עם המצב...
אז איך מגיעים לאפשרות השלישית, של תחושת הסיפוק?
נראה לי שהפתרון רמוז כבר בהצגת הבעיה, והוא חיבור הרצוי והמצוי. את מתארת שיש דברים שאת מרגישה שהם משמעותיים בשבילך, ואת אכן לא מרגישה את החוסר הזה אחריהם. שיעורי תורה ואמונה הם דוגמא קלאסית לכך, אבל אני בטוח שיש עוד דברים רבים - בוודאי דברים ערכיים כמו התנדבות, אבל גם דברים פשוטים יותר - אם את מבינה בשכל שלעשות דבר מסוים זה מה שנכון, אולי אפילו להסתובב עם חברות מדי פעם כדי לדבר, אז גם לא תרגישי את תחושת הריקנות הזו.
מקווה בעז"ה שתמצאי את הדרך, בצורה כפולה - גם שתצליחי לברר עם עצמך מה את באמת רוצה מהחיים, ואיזה דברים מובילים אותך לשם (אני מדגיש - גם חיים נורמליים עם חיי חברה נורמליים הם ערך, לא צריך לזלזל בזה!), וגם שתצליחי לרכוש לעצמך את היכולת של דחיית-סיפוקים, שתעזור לך לא לעשות דברים שתדעי שבדיעבד יגרמו לך לתחושת החמצה ולעוגמת נפש...
חשוב לי להדגיש שוב שבאופן עקרוני מפגש-חברות לא אמור לגרום לתחושת ריקנות. יש בחברתיות משהו ממלא מאוד, מצמיח ומפרה. אבל כל זה נכון רק אם החברה הזו אכן מתאימה לך - לרצונות שלך, לשיח שהיית רוצה שיהיה לך, לכל עולם המושגים החוויתי והמחשבתי שלך. יכול להיות אם כן ששווה לך לעשות חושבים - אולי החברה שאת מסתובבת בה לא במקום שאת נמצאת בו? אולי השאיפות הנפשיות והרוחניות של החבר'ה לא במישור שלך? אולי (ואני מאמין שבמקרים רבים זה המצב...) באמת החבר'ה תותחים ומעולים והכל, אבל פשוט אתם לא מצליחים לרומם את השיח? במקרה כזה אולי כדאי באמת לעשות על זה איזהשהו שיח כנה ופתוח, להציף את זה..
סליחה שחפרתי❤
את האמת שגם אני הרגשתי וקצת מרגישה גם ככה עכשיו.
כאילו לפעמים יש לי גם קטעים כמוך שאני פתאום נהיית מה זה אנרגטית ויאלה ורוצה שכולם יזרמו אותי שתדע שאתה לא צריך להיות תלותי ו"מוגבל" בגללם ,אם אתה רוצה לעשות משהו פשוט תעשה ,תנסה לעשות את ההשתדלות הכי גדולה שלך ואחרי שאתה תעשה משהו שממש רצית ובמיוחד אם זה לא משהו שטחי כמו לקנות בגד או ללכת למסיבה לפי דעתי,זה יעשה לך ממש טוב
אממ מקווה שזה יעזור לך אני שאלתי לא מזמן באיזה קבוצה שאני נמצאת משהו שממש דומה להרגשה שלך, סליחה אם זה קצת נוגע באיזה שהוא מקום בדת אבל אני חושבת שיש קשר למה שאתה מרגיש לזה וזה יכול לעזור לך אולי להבין קצת יותר.
ואל תתיחס שזה מדובר בלשון נקבה
*ש* איך למלא תחושת ריקנות?
אני יודעת שדברי תורה ושיעורים באמונה ובדת גורמים לי להרגשה טובה וזה ממלא אותי.
אבל למשל שאני הולכת עם חברות והכל סבבה כשאני חוזרת לבית אני מרגישה תחושת ריקנות ,ואני רואה מלא אנשים שיוצאים הרבה ונהנים ,איך אפשר לשנות את התחושה הזאת?
*ת*
וואי, תדעי לך שמרגש מאוד לקרוא את השאלה שלך. תחושת הריקנות מגיעה בדרך כלל בגלל איזה פער מסוים - פער בין מה שאת חושבת שנכון לעשות לבין מה שאת עושה (או במילים מפוצצות יותר אבל פחות מדויקות, פער בין הרצוי למצוי). את מצפה מעצמך לעשות משהו עם הזמן שלך, לעשות משהו עם החיים שלך, ולכן כשאת מסתובבת עם חברות את מרגישה אחר כך קצת החמצה, וממילא קצת ריקנות... (בהמשך אתייחס בעז"ה מעט יותר בהרחבה להסתובבות עם חברות/חברים)
מרגש לקרוא את השאלה בגלל שקיומו של הפער הזה מבטא עומק מסוים בנפש, איזושהי דרישה שלך מעצמך. איני יודע להתייחס דווקא לאנשים שאת רואה שיוצאים ונהנים, אבל באופן כללי יש בעצם שלושה מצבים -
א. יכול להיות שהם בכלל לא נהנים, כלומר מרגישים כמוך.
ב. יכול להיות שהם באמת נהנים, וזה נובע מכך שהם לא נמצאים במקום שאת נמצאת בו - אין להם כל כך שאיפות במישור כזה, איזו תחושה לגדלות, ולכן הם לא מרגישים כלום.
ג. יכול להיות שהם באמת נהנים, והם אכן גם נמצאים באותו מקום שאת נמצאת בו, אלא שאצלם באמת הדיסוננס (=פער) הזה לא קיים, כי הם באמת רואים ביציאה הזו ערך.
האפשרות השנייה כנראה די חסומה בפנייך, כלומר כנראה שכבר יהיה לך קשה לחזור אחורה לשאיפות נמוכות יותר, כי בהתפתחות נפשית נדיר שאדם חוזר אחורה. כשהיית קטנה מן הסתם נהנית מאוד לשחק עם בובות, ובאיזהשהו שלב הרגשת שזה ילדותי. מנקודת הזמן הזו והלאה אין כבר דרך חזרה - כנראה כבר לעולם לא תחזרי להנות ממשחק עם בובות. (זאת לעומת בנות אחרות שאולי לוקח להם עוד שנים רבות להגיע לתובנה העמוקה הזו, שהם כבר עברו את הגיל...)
האפשרות הראשונה גם כנראה פחות רצויה, עובדה שאת לא מרגישה טוב עם המצב...
אז איך מגיעים לאפשרות השלישית, של תחושת הסיפוק?
נראה לי שהפתרון רמוז כבר בהצגת הבעיה, והוא חיבור הרצוי והמצוי. את מתארת שיש דברים שאת מרגישה שהם משמעותיים בשבילך, ואת אכן לא מרגישה את החוסר הזה אחריהם. שיעורי תורה ואמונה הם דוגמא קלאסית לכך, אבל אני בטוח שיש עוד דברים רבים - בוודאי דברים ערכיים כמו התנדבות, אבל גם דברים פשוטים יותר - אם את מבינה בשכל שלעשות דבר מסוים זה מה שנכון, אולי אפילו להסתובב עם חברות מדי פעם כדי לדבר, אז גם לא תרגישי את תחושת הריקנות הזו.
מקווה בעז"ה שתמצאי את הדרך, בצורה כפולה - גם שתצליחי לברר עם עצמך מה את באמת רוצה מהחיים, ואיזה דברים מובילים אותך לשם (אני מדגיש - גם חיים נורמליים עם חיי חברה נורמליים הם ערך, לא צריך לזלזל בזה!), וגם שתצליחי לרכוש לעצמך את היכולת של דחיית-סיפוקים, שתעזור לך לא לעשות דברים שתדעי שבדיעבד יגרמו לך לתחושת החמצה ולעוגמת נפש...
חשוב לי להדגיש שוב שבאופן עקרוני מפגש-חברות לא אמור לגרום לתחושת ריקנות. יש בחברתיות משהו ממלא מאוד, מצמיח ומפרה. אבל כל זה נכון רק אם החברה הזו אכן מתאימה לך - לרצונות שלך, לשיח שהיית רוצה שיהיה לך, לכל עולם המושגים החוויתי והמחשבתי שלך. יכול להיות אם כן ששווה לך לעשות חושבים - אולי החברה שאת מסתובבת בה לא במקום שאת נמצאת בו? אולי השאיפות הנפשיות והרוחניות של החבר'ה לא במישור שלך? אולי (ואני מאמין שבמקרים רבים זה המצב...) באמת החבר'ה תותחים ומעולים והכל, אבל פשוט אתם לא מצליחים לרומם את השיח? במקרה כזה אולי כדאי באמת לעשות על זה איזהשהו שיח כנה ופתוח, להציף את זה..
סליחה שחפרתי❤
שואל השאלה:
^ קודם כל הדבר האחרון שעשית זה חפרת אז רק עוזרת, אחשוב על מה שכתבת ואראה איך אני יכול להתקדם משם באמת הבנת הבעיה היא כבר חצי מהדרך עכשיו נשאר לי החצי השני...
כל התשובה שקיבלת אני לגמרי מזדהה ומסכים עם הכל, אז שוב תודה רבה❤❤
בהזדמנות אחרי הקורונה אולי אחליט לקחת מזוודה לעזוב למקום מדהים ולבנות חיים משופרים מחדש על פי הציפיות שלי ולהכיר אנשים עם אותם האנרגיות
אל תדאגי אקרא לך גם
^ קודם כל הדבר האחרון שעשית זה חפרת אז רק עוזרת, אחשוב על מה שכתבת ואראה איך אני יכול להתקדם משם באמת הבנת הבעיה היא כבר חצי מהדרך עכשיו נשאר לי החצי השני...
כל התשובה שקיבלת אני לגמרי מזדהה ומסכים עם הכל, אז שוב תודה רבה❤❤
בהזדמנות אחרי הקורונה אולי אחליט לקחת מזוודה לעזוב למקום מדהים ולבנות חיים משופרים מחדש על פי הציפיות שלי ולהכיר אנשים עם אותם האנרגיות
אל תדאגי אקרא לך גם
אנונימי
חחחחחח
אל תשכח!
אל תשכח!
באותו הנושא: