היי אז זו סוג של פריקה, עובר עליי יום כבד קצת אתם יכולים לעודד אותי?

אני מתגעגעת להודעות של הלילה טוב, והבוקר טוב.
אני מתגעגעת לזה שהיה שם בשבילי והצליח לרפא כל מכאוב.
אני מתגעגעת לנשיקות ולאיך שליטפת לי את השיער כשהייתי שניה מלבכות.
אני מתגעגעת לבן אדם שיכל להכיל את כל השגעונות שלי,
ואת כל השריטות והוחלשות שלי,
ואולי יבוא אחד יותר טוב אבל אני בספק שאוכל עוד לאהוב.
קשה לי להיות בודדה ולהרגיש את זה כל כך קרוב.
אני עדיין מנסה להבין האם האשמה היא אני.
אבל הכי הרבה, אני מתגעגעת בעיקר לעצמי.