אני בדיכאון, ואני רוצה שיעזרו לי, אני רוצה לטפל בזה ולצאת מהדיכאון, אבל אני לא יודעת איך לגרום להורים שלי להבין שאני

דיכאון זה לא משהו שמרגישים או חושבים, זה מאוד הכעיס אותי שאת אומרת שאת בדכאון ולא הובחנת.

כמו שהמליצו לך כבר, פשוט תפסי אותם לשיחה,
ספרי להם את כל מה שעובר עליך, תגידי להם שאת לא רוצה להלחיץ אותם,
אלה את פשוט רוצה לצאת מזה, ורוצה לטפל בעצמך.
ואם הם יוכלו לעזור לך בזה.

בנימה אישית, נסי להיות כמה שיותר שמחה..לא משנה מה קורה סביבך.
בהצלחה (:

שואל השאלה:
^twinsy
ניראה לי שאחת הסיבות זה שאין לי בכלל חברות

היי אנונימית, מה שלומך?
אני מיה ואני מתנדבת בתוכנית של עמותת עלם שמלווה בני נוער אונליין. אני קוראת את מה שאת כותבת וזה נשמע לא פשוט. את כותבת על הרבה דברים מורכבים, ועל הרצון שלך להתמודד איתם. את כותבת על הקושי להסביר למשפחה, ועל הקושי מצידם להבין את מה שאת עוברת. כמה זמן את מתמודדת עם הקשיים הללו? האם את חווה את מה שאת מרגישה תקופה ארוכה, או שזה התחזק לאחרונה? אני קוראת שאת מחפשת דרכים וכלים להתמודד
אני מזמינה אותך להתכתב איתי וביחד נוכל לחשוב מה יכול לעזור לך ולמה את זקוקה. אנחנו יכולות להמשיך להתכתב כאן- בהודעות פרטיות, באינסטגראם שלנו: nayedet.digital או במייל- [email protected].
מיה מעלם דיגיטל, ייעוץ והכוונה לבני נוער אונליין.

תשבי איתם וכול מה שכתבת כאן תגידי להם. אולי בתור התחלה תבחרי להסביר את זה לאחד מהם שאת חושבת שיותר יוכל להבין אותך... ותיהי הכי כנה איתם לגביי מה שאת מרגישה

אל תרמזי להם או תזכירי את זה פה ושם, תושיבי אותם ותגידי להם בפנים אני לא מרגישה כרגיל, אני צריכה עזרה. נקודה

תשמעי זה ההורים שלך בסופו של דבר.
לא משנה כמה חברות יש לך שום דבר לא יכול להחליף את ההורים שלך והם צריכים לדעת את זה.
תגידי להם את זה ישר, בלי הקדמות. אחר כך הם בטח ינסו לשאול איך הגעת למצב הזה ותדברי איתם יותר ברוחב על הדברים.
יש מצב שהם לא יענו בדיוק את מה שאת רוצה שהם יענו אבל אני חושבת שהם חוו דיכאון כמה פעמים בחיים שלהם והם יודעים איך להתמודד עם זה ואיך לעזור לך להתמודד עם זה.
בהצלחה❤

אנונימית יקרה, נשמע שכבר זמן לא מועט את מתמודדת לבדך עם קושי נפשי לא פשוט, וכעת את מרגישה שאינך יכולה להתמודד עם זה לבד יותר ומוצאת את הכוחות העצומים לבקש עזרה, אך כשאת פונה לעזרה את לא מוצאת אוזן קשבת.. אני משערת שההתנהגות של הורייך פוגעת בך ומשאירה אותך חסרת אונים, לא יודעת למי עוד לפנות, ואולי זה גורם לך לראות את מצבך כחסר תקווה..
חוץ מלהושיב את ההורים לשיחה כנה ואמתית, כפי שהציעו לפניי, האם חשבת גם לפנות למישהו אחר לעזרה? אולי קרוב משפחה או אפילו מורה או יועץ/ת בית הספר, שיוכלו לייעץ לך ולעזור לך להסביר להורייך את תחושותייך.. את לא צריכה להתמודד עם המועקה הרגשית הזאת לבד..
אני גם רוצה להזמין אותך לצ'אט של עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), בו תוכלי לדבר עם אחד המתנדבים באופן אנונימי לחלוטין, לשתף, לפרוק, ואולי גם לחשוב יחד על דרכים להקל..

נשמח להיות לך לאוזן קשבת, אל תישארי לבד..
שולחת חיבוק,

מתנדבת סה"ר