אני מרגישה כל כך מיותרת בעולם הזה..

את כאן כדי שיום אחד תצליחי.
יש עליות וירידות בחיים.
את לא מיותרת, אף אדם לא מיותר.
תחכי, אני יודעת שעוד הכל יסתדר

בעינין של העבודה לכולם אומרים ככה ואת יכולה לעשות משהן אם עצמך לחפש עוד ועוד עבודה עד שתמצאי בלי להתיאש ובעיניין של ההודעות גם לי לא שולחים כלום בווצאפ את יכולה ללמוד שפה חדשה לעשות עוד משהו

היי אנונימית יקרה,
אני מבינה כמה זה כואב.
להרגיש אוויר, כלום ושום דבר.
אני מבינה אותך מאד.
זה כואב כל כך, צובט בלב.
התחושה של הבדידות שמציפה אותך,
התחושה שאף אחד לא אוהב אותך.
שאת לא מאמינה שאת מסוגלת להיות נאהבת בחברה, זה כל כך קשה.
אבל להשאיר מכתב ולברוח, זה לא הפיתרון.
זה אפילו לא פיתרון.
תמיד יש דרכים אחרות, לפעמים קשה למצוא אותן.
את אולי לא יודעת, אבל את לא יכולה להיות נאהבת על ידי עולם שלם, אבל בשביל מישהו אחד בעולם הזה, את עולם ומלואו!
לברוח מהבעיות שלך, זה באמת לא הפיתרון.
זה יצבוט אותך, וישאיר לך סימן בלב,
אנחנו לא רוצות את זה.
את צריכה לגרום לזה להשתחרר, לפרוק, להוציא.
אני מאמינה שיש מישהו בעולם הזה שאוהב אותך.
וגם אם לא, תמיד יש לך את עצמך, את לעולם לא בודדה.
בקשר לעבודה, צר לי לשמוע!
זה בהחלט שינוי כואב ומשמעותי.
אני ממליצה לך כבר עכשיו להתחיל לפתוח עסק, כמה שזה נשמע קשה, אבל מוטב לנסות מאשר לא לנסות בכלל.
אמרת שלא רוצים לקבל אותך, בואי נשאל שאלה רטורית אך חשובה, למה בעצם הם לא רוצים אותך?
יש סיבה לכך.
אולי עשית משהו לא בסדר, אולי זו בכלל הבעיה איתם.
אבל את צריכה תמיד להמשיך לנסות.
זה לא אפשרי, זה לא הגיוני.
תנסי לשנות את הגישה שלך, תנסי להיות פתוחה יותר.
גם בקשר לחברים, תנסי להיות פתוחה, להראות לעולם מי את, שאנשים יאהבו אותך.
כי אני בטוחה שיש המון אנשים שיהיו שמחים להכיר אותך, פשוט לא תמיד יש לכל אחד את האומץ להגיד, לנסות, להתפתח.
אני ממליצה לך לגשת לטיפול פסיכולוגי, לספר למישהו על הבעיות שלך, אם לא לטיפול פסיכולוגי, לפחות לאדם מבוגר, אחראי, שמבין.
אני בעצמי, פסיכולוגית מתחילה.
את מוזמנת לגשת לעמותת סה"ר, הם ישמחו לעזור לך ולהקשיב.
את יכולה גם לגשת אליי לפרטי, אני זמינה בכמעט כל שעות היום.
אני מחזקת אותך מפה, ומאחלת לך המון בהצלחה.
:)

אל תוותרי לעצמך.
תאמיני בעצמך.
תאמיני שאת יכולה לעבור את התקופה הזאתי.
אני מבינה אותך, ומבינה כמה זה קשה, אבל לכולם יש תקופות כאלה בחיים! חלקם טובות וחלקם פחות...
את עוד תצאי מזה. אף פעם אל תתיאשי!

אל תוותרי את עוד תצליחי לגבי העבודה גם אני ככה בואי נחפש עבודה ביחד אני מחפשת בתחום ממש כיפי אם תרצי דברי איתי בפרטי וננסה ללכת על זה ביחד

תעבדי בניקיון... כמעט תמיד מחפשים בזה עובדים וישר מתקבלים

פיתרון-תלמדי תואר באוניברסיטה או בטכניון לתואר ראשון מקצוע חשוב, ניראה את כולם אומרים שוב שאת מיותרת... אף אדם לא מיותר ואם את בעולם הזה יש סיבה לכך..

היי.. ההרגשה הזאת מאוד מובנת.. תחושת חוסר אונים כזאת שאת לא יודעת מה לעשות כי את מרגישה לא מספיקה אבל מצד שני לא יודעת גם מה לא בסדר..
אבל זה לא בדיוק ככה - כי את יותר ממספיקה .. בין אם זה לאדם אחר או יותר.. ובין אם זה למישהו שהוא לא בן אדם. מישהו צריך אותך.
ואולי את לא מרגישה שזה אחד מהאנשים שנמצאים כרגע בחיים שלך - אבל אני בטוחה שאני בן משפחה אחד , חבר או מכר ,לא יוותרו עלייך לעולם.. מה עם אמא שלך? אולי תשבי ותדברי איתה מלב אל לב.. תסבירי לה את כל מה שאת מרגישה ואת הקשיים שאת חווה.. מגיע לך שמישהו פשוט יקשיב לך, בקרבה ואכפתיות.. מגיע לך שמישהו ייתן עצה ויבין.. מגיע לך שמישהו ייתן לך את מה שאת צריכה ומחפשת.
ואולי זה לפגוש בן אדם חדש? נכון זה קשה.. וזה לא קורה ברגע.. אבל זה אפשרי ושווה הכל. נסי בכל סביבה שלך - כל מקום שבו את מרגישה בטוחה יותר: ליד הבית, מקום אהוב,מקום שאת נוהגת להיות בו הרבה , אינטרנט.. ועם כמה שזה מפחיד נסי לגשת אל מי שתופס את העניין שלך. אני בטוחה שהמון ירצו להכיר אדם נפלא כמוך.. ואולי אני לא יודעת ממש מי את, אבל אין לי ספק שיש בך המון דברים יפים שלעולם לא יהיה כמותם אי פעם.. ודברים ייחודים כאלה זה לא משהו שרוצים לפספס.(:
ואולי זה יהיה בבעל חיים או צמח? הם בכל זאת גם מבינים ויודעים לתת את האהבה והנחת שלהם - שיכולה להיות מאוד תרפית ומשמעותית עבורך וגם עבורם לא פחות. וזה יהיה מישהו לדאוג לו, מישהו ללטף בנחת שיחזיר את כל החום וההקשבה שאת זקוקה להם.
והיי, בסופו של דבר אם יש אדם אחד שמלווה אותך בכל רגע זאת את. אז תני לעצמך את המקום המקבל והנחמד כלפי עצמך. תלמדי, תתעסקו במה שאת אוהבת, תתפתחי, תתרפקי בדברים שמרגיעים אותך, תני לעצמך זמן לנוח ולנסות להבין איך ממשיכים, תני לעצמך את כל האמפתיה והרכות שמגיעה לך.
ולגבי העבודה, אני מבינה עד כמה זה קשה.. אבל בכל זאת ,תנסי להמשיך. את מסוגלת לזה ,את חזקה ונהדרת ואני בטוחה שיש בך המון לתת - המון שהוא לא מובן מאליו. ולמרות שזה לא קל, וכן זה מרתיע, נסי כמה שפחות לפחד ולחפור לאותם אנשים - להראות כמה את רוצה את זה וכמה זה חשוב לך. ואולי נסי לפנות לאנשים פרטיים בזמן הזה ולראות אם תוכלי לעזור להם במשהו תמורת תשלום.. כמובן שלעזור לאחרים, גם בלי תשלום, יכול לחזק קשרים ולתת לך בחזרה כל כך הרבה. (:
ועוד דבר , אם את רוצה לדבר ,לפרוק, כל דבר, מוזמנת לפנות אליי, תמיד כאן 3: ..
אולי לדבר עם מתנדב בעמותה או איש מקצוע יכול גם לתת לך סיוע והמון כלים. יש שם אנשים נפלאים שבאמת רק רוצים לעזור.
עכשיו תזכירי לעצמך שאת בן אדם, וכל נשימה שלך אינה מיותרת, את שווה כל רגע. את שווה כל קרן שמש וכל כוכב נוצץ.. את שווה כל כוס משקה טעים וכל דבר שמצחיק אותך עד שאת נשפכת.. את שווה כל מבט רך וכל מילה טובה. את שווה הרבה והכל. עשי עבורך משהו נחמד, משהו שאת אוהבת, משהו פשוט וטוב.. זה מגיע לך.

את חייבת להאמין בעצמך, באמת לא לראןת בעיניים ולא לקחת את המצב ללב יותר מדי. זו תקופה שנועדה לכשל אותך ובסוף להוציא אותך טובה יוצר וחזקה יוצר לחיים.
הכל יהיה טוב! סמכי כל ה ' , תגידי תודה על מה שייש , על ההורים שייש לך.. למרות שלא תמיד קל!
סתכלי על הלבן ולא על השחור.. ותאמיני בעצמך שהכל יהיה טוב, ויהיה כבר יותר טוב..
תתפללי.

לא ברור בת כמה את, אבל זו תקופה קשה לכולם מבחינת תעסוקה. סהיר שגם שנה הבאה תהיה לא קלה לכולם, אבל בהחלט אפשר למצוא בסופו של דבר.
הבעיה הכי גדולה שאת מתארת הוא הקללות והיחס של אבא שלך. האם זה תמיד היה ככה, או שהוא עובר משבר כלכלי? האם אמא שלך בתמונה?
יש לך אפשרות לעבור מהבית.למישהו אחר מהמשפחה?
המצב לא תמיד יהיה ככה. הבדידות שאת מתארת גוברת בתקופת הקורונה בגלל שאנשים ממעטים להפגש.
גם אם את לא עובדת כרגע, נסי םעשות הכל כדי לשהות בבית כצה שפחות. צאי לשיעורי יוגה חינמיים בקבוצות ליד ביתך, התנדבי, עשי ספורט. אל תשהי הרבה בבית באווירה הזו, כי זה באמת לא תורם לנפש.
אם יש אחות גדולה, דודה, חברה, שכנה נחמדה, נסי לשתף ולהוציא מה שקשה לך.
במקביל, אל תתייאשי מחיפוש עבודה.
למשל כמלקטת משלוחים בסופר, או כבייביסיטר, או קופאית. אל תתייאשי.
אגב, אם את מאזור ת"א ומעניין אותן לעבוד במסעדה טבעונית מוכרת וקטנה עם צוות צעיר, תאמרי לי ואבדוק עם בעלת המקום שהיא חברה קרובה.