ממה אתם חושבים שאנשים נמנעים מחברה ונהיים בודדים?

אני לא חושבת שבדידות נגרמת אך ורק מהמנעות מודעת מחברה, יש עוד לא מעט סיבות.
דחייה של הסביבה הקרובה מסיבות כאלו ואחרות, כישורים חברתיים חלשים שמקשים על היכולת להתחבר לאנשים חדשים, ביישנות, המנעות לא מודעת כתוצאה מטראומה חברתית, וכו' וכו' וכו'.

במקרים של המנעות מודעת, אני חושבת שיש שלוש סיבות עיקריות.

1. האנשים סביבי הם מתחתיי
אנשים שמסיבות מוצדקות או לא מוצדקות חושבים שהאנשים סביבם לא מתאימים להם או לא ברמתם, ולכן לא מעוניינים להיות בחברתם.

2. אני מתחת לאנשים סביבי
אנשים שמסיבות כאלו או אחרות חווים חוסר ביטחון עצמי כל כך נמוך שהם מאמינים שהאנשים סביבם שווים יותר מהם ואין טעם אפילו לנסות להתחבר אליהם כי אין שום סיכוי שזה יעבוד / מגיע להם יותר טוב / וכו'.

3. המנעות לא ספיציפית
אנשים שבלי שום קשר לאנשים הספיציפיים שנמצאים סביבם לא מעוניינים בחברת אנשים אחרים, ולכן בוחרים שלא להתחבר אליהם.
למה? אינסוף סיבות שונות ומגוונות. יש כאלו שפשוט מרגישים יותר בנוח להיות לבד, יש כאלו שחווים משברים נפשיים כאלו ואחרים ומעדיפים לנצל את הזמן לטפל בעצמם ולהתחזק, ועוד אינספור הסברים אחרים.

טראומה, עברו בריונות בילדות או שהסביבה נתנה להם להרגיש שהם לא טובים מספיק/גרמה להם להרגיש לא בטוחים

בד"כ זו אכזבה מהעבר שמונעת להתחבר..

בתור אחת כזאת, הייתי ככה כי תפסתי קשרים חברתיים כעול, ויתור, מחויבות. העדפתי בלא-מודע להתרכז בעצמי. גם פיתחתי חרדה חברתית ודי שכחתי איך לפתח קשרים, מה שלא כל כך עזר