אני בטירונות, שבוע שני, מחשבות אובדניות התחילו לחזור, עזרה?

הכל יהיה בסדר, אין מה להילחץ, פשוט תעביר את הזמן עם חברים ותתייעץ עם המפקד וכאלה, אל תזיק לעצמך ! אם אתה צריך לדבר אני פה :)

תקופה שתעבור...
לחץ לא יעזור פה
תן לזמן לזרום... תן את המקסימום ויהיה בסדר :)
בהצלחה

לבקש קבן כמה שיותר מהר. יכול לבקש בתים לפני שמתחיל הקורס? מבינה שלפי חוסר הזמינות אתה בקרבי, לא?

ככה זה בטירונות זה רק ההתחלה אבל אתה תראה שגם התקופה הזו תעבור זה קטן עלייך ואתה עוד תתגעגע.. לאט לאט תכיר חברים, תנסה שוב לדבר עם המפקד שלך ותספר לו על המחשבות שלך אני בטוחה שהוא יכול לעזור לך יותר ..

שואל השאלה:
לא בקרבי אני ב02

אולי לבקש תוספת זמן לשעת טש?

היי, הייתי באותו מצב בטירונות.
דבר איתי בפרטי כשיש לך זמן

לייף את יכולה בבקשה לרשום איך התמודדת עם המצב הזה?

אנונימי יקר, נשמע שכאילו נזרקת למקום חדש ולא מוכר, והחוויה בו כל כך מטלטלת ומשאירה אותך אבוד וחסר עצות, עד שמחשבות אובדניות שכבר התמודדת איתן בעבר בהצלחה מתגנבות חזרה אלייך.. וכעת, כשאתה לכוד עם המחשבות האלו שעבדת כל כך קשה כדי להיפטר מהן, אתה חושש מההמשך- מה הולך לקרות הלאה, ומאוכזב מכך שאינך מוצא את העזרה המתאימה..
ראשית, אתה יכול לפנות ישירות לקב"ן היחידה, גם ללא ידיעת המפקד. הוא יוכל לעזור לך ולהדריך אותך, להיות אוזן קשבת בתוך המערכת הצבאית.
לגבי החששות של מה יהיה לאחר הטירונות, תוכל להיעזר בתכנית חדשה בשם תכנית ניצוץ, המעניקה ליווי משמעותי ומקיף ומענה במגוון תחומים: מיצוי זכויות, כלכלי, רגשי ותיווך עם המערכת הצבאית) עבור מלש"בים וחיילים. תוכל ליצור איתם קשר בלינק https://www.yated.org/11-2/ או לפנות לרשות המקומית בה אתה מתגורר.
בנוסף, אני יודעת שאולי זה פחות זמין לך, אבל אני רוצה להזמין אותך לצ'אט של עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), בו תוכל לדבר עם אחד המתנדבים באופן אנונימי לחלוטין, לשתף, לפרוק, ולחשוב יחד על עוד דרכים להקל..

אנחנו פה עבורך,

מתנדבת סה"ר