בבקשה עזרה אני מרגישה שאני שאף אחד לא צריך אותי ושסתם באתי לעולם

היי יקרה
קוראת את המילים שכתבת ושומעת את התחושות הקשות שעולות מהפוסט...
זה בוודאי מתיש נורא לחיות כל הזמן עם הרגשה כזו נוראית לגבי עצמך... להרגיש אולי מיותרת בעולם, אולי אפילו חסרת חשיבות...
ממה שאת מתארת נדמה שאת נמצאת בצומת דרכים- צריכה להחליט החלטה משמעותית ביותר אם לעזוב את ביתך המוכר והבטוח, את הסביבה שבה את חייה שנים עם אימך, חברותייך וגם אולי לוותר על הספורט האוהב, לטובת מקום חדש בו אינך מכירה אף אדם, לא יודעת כיצד נראת השגרה שם והאם התחביבים שאת אוהבת ומכירה יהיו זמינים לך גם שם...
זאת נשמעת החלטה לא פשוטה, שיתכן וגורמת לך לעומס רב על הכתפיים, לתחושת אחריות כבדה כל כך, שגם ככה את בטח מרגישה מבולבלת וללא תמיכה משמעותית...
יחד עם זאת יקרה, כתבת על כך שתוכלי להכיר חברות חדשות, ולנסות למצוא ספורט שתתחברי אליו, זה נראה שגם בתוך כל החוסר וודאות ותחושה שאת תלויה אולי בין שמים לארץ, את מצליחה למצוא את הקרן אור, את התקווה להצליח להסתגל ולמצוא את מקומך גם כשאת מגיעה למקום לא מוכר...
זה לגמרי לא מובן מאליו כשאת מרגישה אובדת עצות...
יקירה, איני אשת מקצוע ואני לא יכולה אומנם לתת לך עצות, אך אני יכולה לתאר לעצמי כמה זה מעייף להתמודד עם לחץ רב כל כך ותחושה שאת לא רצויה בשום מקום...
לכן אני רוצה להזמין אותך אם כמובן תרצי מקום בטוח ולא שיפוטי בו תוכלי לשתף, להתייעץ ולפרוק את כל אשר על ליבך- עמותת סה"ר-סיוע והקשבה ברשת בה אני מתנדבת...
יש לנו צ'אט אנונימי בו המתנדבים שלנו ינסו להעניק לך אוזן קשבת, ותמיכה אמיתית.
בואי יקרה, אל תישארי עם זה לבד, אנחנו ננסה להיות כאן עבורך ולחשוב יחד איתך אם תרצי כיצד להקל קצת על התחושות הקשות.
מצרפת לך לינק לצ'אט.
מחכים לך...
שלך,
מתנדבת מסה"ר.