6 תשובות
ללבוש דברים שעשויים מעור
לטפח את עצמך(בשמים וכל זה)
לצחצח שיניים
להתקלח
יש עוד
לטפח את עצמך(בשמים וכל זה)
לצחצח שיניים
להתקלח
יש עוד
אנונימית
ללבוש משהו שעשוי מעור- נעלי עור למשל.
אסור לאכול ולשתות, לשטוף פנים, ידיים
(רק באצבעות קצת מותר), אסור לצחצח שיניים, לגעת בכל מה שקשור לחשמל- כמו שבת, אסור לשים בושם.
אסור לאכול ולשתות, לשטוף פנים, ידיים
(רק באצבעות קצת מותר), אסור לצחצח שיניים, לגעת בכל מה שקשור לחשמל- כמו שבת, אסור לשים בושם.
להתקלח, לצחצח שיניים, בגדי עור, יש בנות שלא לובשות תכשיטי זהב, בושם, דאורדורנט, למרוח קרמים על הגוף, לקרוע, לחתוך, לצייר, לכתוב, לקטוף, לגזור, להדליק אש, לנסוע, לנסוע באופניים ודברים דומים, טלפון, טלוויזיה וחשמל בכללי.
כל מה שאסור בשבת אזור גם ביום כיפור אבל ביום כיפור יש עוד דברים בנוסף פשוט.
כל מה שאסור בשבת אזור גם ביום כיפור אבל ביום כיפור יש עוד דברים בנוסף פשוט.
אין דבר כזה "שאסור" בכיפור פשוט יש דבר שזה בשביל המסורת, ואתה יכול לא לאכול ולשתות אבל עם אתה עייף מדי ורוצה להתעורר אתה יכול לשטוף את הפנים זה בסדר
למה המינוסים? באמת זה פשוט המסורת ואתה עדיין יכול לשבור משהו אחד ולא לאכול ולשתות זה לא שהוא שותה את זה זה לא ממש נורא שהוא שוטף ידיים כי עם הידיים שלו אחרי פיפי או אחרי קקי מה הוא יהיה עם הזוהמה הזאת על הידיים?
למה המינוסים? באמת זה פשוט המסורת ואתה עדיין יכול לשבור משהו אחד ולא לאכול ולשתות זה לא שהוא שותה את זה זה לא ממש נורא שהוא שוטף ידיים כי עם הידיים שלו אחרי פיפי או אחרי קקי מה הוא יהיה עם הזוהמה הזאת על הידיים?
ביום-הכיפורים אסורים אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ויחסי אישות. כל אלו אסורים (לפחות) מזמן 'כניסת החג' עד זמן 'צאת החג' המופיעים בלוחות.
אסור לשטוף את הפה. אם נתלכלך איבר כלשהו, וכן אם בבוקר יש הפרשה בעיניים, מותרת הרחיצה כדי הסרת הלכלוך בלבד, כי לא נאסרה אלא רחיצה של תענוג.
עם הקימה בשחרית נוטלים ידיים רק עד קשרי האצבעות, אך הכוהנים נוטלים לנשיאת-כפיים את כל כף היד, כרגיל. במוצאי הצום נוטלים שוב את כל כף היד, כדי לשלול את התפשטות הטומאה לאחר סור קדושת היום, ולכן גם הכוהנים צריכים ליטול אז שוב.
היוצא לשירותים בליל הצום אחרי התפילה, ייגע במקומות המכוסים כדי שיצטרך ליטול אצבעותיו ולברך 'אשר יצר' בידיים טהורות. אבל ביום דיי שעשה צרכיו בשביל ליטול כאמור, מכיוון שצריך להתפלל אחר-כך.
אסור למרוח על הגוף שמן נוזלי וכל תכשיר קוסמטי.
אסור לנעול נעל או סנדל העשוי מעור, אבל מחומרים אחרים מותר ללא הגבלה. ויש מחמירים בנעל עץ, וכמו-כן יש מחמירים בנעל עבה, המגינה על הרגל כמו עור.
מחנכים בנים ובנות קטנים באיסור נעילת הסנדל, ואף בקטנים ביותר, אם אין חשש שיינזקו. אף מרחיצה וסיכה נמנעים, אם אין בכך צורך ממשי.
בברכות השחר רבים אינם מברכים "שעשה לי כל צורכי". למנהג חב"ד, גם במוצאי הצום, כשנועלים נעליים, אין מברכים. ולמנהג הגר"א מברכים אז
אסור לשטוף את הפה. אם נתלכלך איבר כלשהו, וכן אם בבוקר יש הפרשה בעיניים, מותרת הרחיצה כדי הסרת הלכלוך בלבד, כי לא נאסרה אלא רחיצה של תענוג.
עם הקימה בשחרית נוטלים ידיים רק עד קשרי האצבעות, אך הכוהנים נוטלים לנשיאת-כפיים את כל כף היד, כרגיל. במוצאי הצום נוטלים שוב את כל כף היד, כדי לשלול את התפשטות הטומאה לאחר סור קדושת היום, ולכן גם הכוהנים צריכים ליטול אז שוב.
היוצא לשירותים בליל הצום אחרי התפילה, ייגע במקומות המכוסים כדי שיצטרך ליטול אצבעותיו ולברך 'אשר יצר' בידיים טהורות. אבל ביום דיי שעשה צרכיו בשביל ליטול כאמור, מכיוון שצריך להתפלל אחר-כך.
אסור למרוח על הגוף שמן נוזלי וכל תכשיר קוסמטי.
אסור לנעול נעל או סנדל העשוי מעור, אבל מחומרים אחרים מותר ללא הגבלה. ויש מחמירים בנעל עץ, וכמו-כן יש מחמירים בנעל עבה, המגינה על הרגל כמו עור.
מחנכים בנים ובנות קטנים באיסור נעילת הסנדל, ואף בקטנים ביותר, אם אין חשש שיינזקו. אף מרחיצה וסיכה נמנעים, אם אין בכך צורך ממשי.
בברכות השחר רבים אינם מברכים "שעשה לי כל צורכי". למנהג חב"ד, גם במוצאי הצום, כשנועלים נעליים, אין מברכים. ולמנהג הגר"א מברכים אז
אסור לדעתי לשטוף את הפנים אולי רק את העיניים
באותו הנושא: