בלילה זה תוקף אותי.. אני כבר חסר אונים בבקשה תעזרו לי אני בטוח שיש כאן עוד מלא שעוברים את אותו הדבר

מזדהה רצח וואו

אתה עם חרדות . גם לי היה את זה ואם תלך לטיפול פסיכולוגי ותטפל בזה זה יעלם לך. הפתרון זה גורם מוסמך .

היה לי את זה כשהייתי בערך בת 15. אני מניחה שזה הגיל שלך בערך?

מבין אותך, תמיד כשאני מסיים שיחה עם מישהו שאני אוהב ברע אני מפחד שאם הוא ימות (חס וחלילה) זה יסתיים בטעם רע, פשוט תדאג להגיד להם שאתה אוהב אותם, זה חשוב, ותלך לפסיכולוג יש לך חרדות, אל תתבייש לקבל קצת עזרה זה לא חולשה ואתה צריך את זה

היי, וואו מה שאתה מתאר כאן זאת מצוקה מאוד מאוד גדולה.
מה שאתה חווה אלו מחשבות טורדניות שמנותקות לגמרי מהמציאות .
אתה מרגיש הרגשה של חרדה רבה - ו"אינטואיציות" שעומד לקרות משהו רע
אך בפועל לא קורה כלום.
לכן זה מנותק מהמציאות.
המחשבות האלו עלולות להתגבר ולהתגבר אם אינך תטפל בהם .
הייתי ממליצה לך לפנות לפסיכולוג שיאבחן את ההפרעה.
כי זאת סוג של הפרעת חרדה.
יכול להיות שאתה נמצא בתקופה כרגע לחוצה עם סטרס סמוי שאינך מרגיש
ובגלל זה המחשבות האלו תוקפות אותך .

יכול להיות שזה סוג של חרדת נטישה אפילו. אני לא רופאה

אבל מה שאני באה להגיד לך זה שהמצוקה והמחשבות שווא האלו שאתה מתאר הן נוראיות
זה ממש נשמע כמו סרט אימה.

ולכן- טיפ ממני.
תמיד תסתכל על ההווה. ולא על העתיד.
מזתאומרת? זאת אומרת שתמיד תסתכל על עובדות.
רגע אני עכשיו שותה נס קפה בבית , על הספה.
איזה הוכחה יש לי שאמא שלי עומדת למות- הרי לא התבססת על שום דבר.
לכן זה לא הגיוני.

בהצלחה

ותמיד תזכור- הכל נמצא בראש.

אני גם מרגישה ככה כבר הרבה זמן, לדוגמה אם ההורים שלי יוצאים להליכה בים אני מפחדת שהיה פיגוע או דרסו אותם בדרך חס וחלילה ואני ממש נהית שקועה בזה לפעמים שזה הורס לי ימים

תמיד הרגשתי ככה חשבתי שזה נורמלי ... אופס

לי יש אותו הדבר רק עם חרדות שאני לא לבד בבית ויש עוד מישהו שצופה עלי מכל מקום ורעשים שקשה להסביר אותם... בגלל זה בלילה אני בודקת כל מקום אפשרי שאפשר להתחבא בבית שלי אפילו בשירותים וזה נמשך כבר איזה חצי שנה

היי,

אני שומעת את החשש והמחשבות הלא פשוטות.

אני חושבת שטבעי לדאוג למי שקרוב אלינו ולפחד שיקרה להם משהו.

נשמע שלא פשוט לך ככה, ושהמחשבות והתחושות האלו מעסיקות ומפריעות לך.
כתבת שאותן מחשבות מגיעות בלילה, מה לדעתך שונה בין היום ללילה?

מחזקת אותך שהצלחת לשתף כאן, ולא להישאר לבד.

לפעמים, מה שיכול לעזור לנו, זה למצוא מקום בו נוכל לדבר ולפרוק את מה שעובר עלינו.

שמי טל, ואני מתנדבת בעלם דיגיטל אשר מלווה צעירים ובני נוער ברשתות החברתיות.
מזמינה אותך לשלוח לי הודעה פרטית (תוכל להישאר בה אנונימי) כאן באתר, באינסטגרם או בטיק טוק בפרופיל nayedet.digital או באימייל [email protected]
וביחד ננסה להבין ולחשוב מה ניתן לעשות.

מחכה לך,
טל

אנונימי יקר,
נשמע שהחיים שלך כבר שנה הם כמו סיוט מתמשך שאתה לא מצליח לצאת ממנו...
נדמה שאתה מרגיש חרדה איומה ודאגה בלתי פוסקת למשפחה שלך...
קשה לתאר באיזו מועקה בלתי נסבלת אתה נמצא כבר הרבה זמן, מועקה שכנראה כבר מייאשת וגורמת לך להרגיש חסר אונים כי אתה אולי מנסה להתמודד עם זה אבל אין לך ממש שליטה על המחשבות כפי שתיארת הן "תוקפות אותך" ולא נותנות לך מנוח...
דווקא בלילה בזמן שבו אתה אולי הכי זקוק למנוחה ולשלווה.
אולי בלילה (וכשההורים בעבודה) זה אפילו מחריף כי אתה במעין אי וודאות כי הוריך לא לידך ואתה לא יכול לבדוק ולוודא שהם בסדר.
יקירי, נדמה שמה שהכי מעיק עליך זה המחשבה שכל רגע שאתה עם המשפחה שלך עלול להיות הרגע האחרון איתם - וזו מחשבה כל כך מחרידה ומדאיגה שכנראה כל הזמן חוזרת ומעוררת בך חרדה עזה ובלתי נסבלת כמו סיוט שלא נגמר.
אם אני מבינה אותך נכון, כתבת כאן כי אתה כבר לא מסוגל להכיל את הדאגות האלה לבדך. אולי רצית להרגיש שאתה לא לבד עם המועקה הנוראה הזאת, ואתה באמת לא לבד יקירי, אתה מוזמן לדבר ולשתף במה שעובר עליך.
אנחנו, מתנדבי סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) מחכים לך בכל ערב ממוצ"ש ועד חמישי בין השעות 9 בערב לחצות. מוזמן ליצור איתנו קשר, אם תבחר ותרצה.
ממני,
מתנדבת סה"ר