למה אנשים חותכים את עצמם? זה לא מסוכן וכואב? ואיך זה נותן לכם תחושת הקלה בכלל?!

כי רע להם בחיים והם לא מבינים שאפשר לתקן את זה
אז הם מחליטים לחתוךאת עצמם..
בניגוד אלי אני בחיים לא יעשה דבר כזה אפילו אם אני בדיכאון..
כי תמיד אפשר לצאת מדיכאון..
ולחתוך וירדים אפשר למות מזה ולמות זה לנצח..

כי לפגועה בעצמנו נותן לנו תחושה של הפגת לחצים ותסכול..

חותכים...
וכן זה נותן תחושת הקלה

יש כאלה שלא מסוגלים להבין את זה, אבל לפגוע בעצמך נותן תחושת הקלה ושחרור.
את העצב הם מוציאים על עצמם. הם חותכים את עצמם וזה מרגיש להם שברגע העור נפתח, הדם זורם החוצה, הוא זורם יחד עם הדברים הרעים. אבל זה לא נכון. זה הכל בנפש.
לכן הם ממשיכים. זה כמו התמכרות לעישון, או לסמים.

זה ***מאוד*** עוזר.. אני לא סתם מישהי שאומרת ככה אני חותכת וזה באמת מקל עלי...

לדעתי יש דרכים אחרות להתמודד עם כאב.. אבל כל אחד מה שטוב לו.

לחתוך את עצמך זה טמטום. טמטום של ממש. אני גם לא מבין איך לעזאזל זה עוזר להם. אחר כך הם שוב עצובים, שוב כואב להם בפנים והם חושבים שלפגוע בעצמם זה עוזר אבל הנה - מסתבר שלא.

כי יש כאלה שאין להם דרך אחרת, אף אחד לא מקשיב להם או שכמו במקרה שלי, זה פשוט לשמור בבטן, עד לרגע שזה מתפרץ, ובמקום התפרצות כעס על העולם שגורם לי לדיכאון וסבל, אני מוציע על עצמי, כי מה העולם אשם בזה שרע לי בחיים?

לאנונימית - לא רע לך בחיים. ככה את מקבלת את זה.
הרבה אנשים לא מבינים באמת את החיים האלו.
כל אחד נולד למשפחה מסוימת. לא משנה אם אחד מבני המשפחה עזב,
או כל המשפחה עזבה, בנאדם מעביר את חייו עם משפחה אחת.
בין אם המשפחה היא טובה או רעה, זאת המשפחה שניתנה לו.
ואנשים פשוט לא משלימים. הם לא חזקים מספיק כדי להבין שזה מה שיש, ולא צריך לשקוע בדיכאון בגלל זה. אפילו אם ההורים מרביצים, או האחים מרביצים, והמצב הכלכלי לא טוב..
זה לא סיבה לחתוך. שלא לדבר על החברה בחוץ, שזה ממש לא סיבה לחתוך! אנשים זרים גורמים לך לפצוע את עצמך? יש יותר חלש אופי מזה?
ואם ההורים שבורים ועוברים משבר ומוציאים את העצבים על הילדים, זה עדיין לא סיבה לחתוך. צריך למצוא דרך לעבור את זה. דרך לטפל בזה.
אבל אנשים פשוט חלשים. כל מי שחותך הוא חלש. חלשלוש, נמושה, מה שתרצו..
וזה לא בכוונה לפגוע. אין בנאדם שיכול באמת לספוג המון..
אבל לספוג המון זה לא מה שאת עוברת בחיים. מה שזה לא יהיה. תאמיני לי.
תזרקי לעזאזל את החולשה שלך ותמצאי את החוזק שבך. את הרצון להיות בן אדם עמיד וחזק.

נכון כי כל העולם אוהב אותי, ויש לי משפחה מדהימה, ואני עשירה, והעולם וורוד! -.-
רואים שבחיים לא עברת מה שאני עוברת, אני נותנת לך יום אחד להיות אני, עם המחשבות, ההחלטות והכאב, ואתה לא רק חותך את עצמך, אתה קופץ מהגג!
ניסיתי להיות חזקה, באמת שכן, אבל יש גבול לכמה שבן אדם יכול לקחת, כמה חזקה אני יכולה להיות? כמה זמן מישהו יכול להמשיך עד לרגע שבו הוא נשבר? כמה אני יכולה לקחת מכל זה? אני רק בן אדם..

תאמיני לי, אני עברתי יותר ממך. אז אם אני הצלחתי להתגבר ולא לתלות את עצמי, גם את יכולה.
גוף של גבר ואישה לא דומים, אבל בהרבה מקרים, הנפש דומה.
אז גם אני חושב, גם אני מרגיש, גם לי כואב. יותר ממך.