אני צריכה עזרה, יש אנשים שטובים בזה ואני יכולה להתייעץ איתם? או אנשים שמתחזקים בדת ואני יכולה להתייעץ איתם?

שואל השאלה:
טוב אני אכתוב פה כדי לשמוע משניכם :)

אז אני חילונית כזאת שמתחזקת בדת בשנה האחרונה ועכשיו אני בדיוק בכיתה י"ב ועומדת לפני שנת שירות וצבא, כל החברים שלי עושים שנת שירות בערך ורוב המקומות של שנת שירות זה חילונים קיבוצניקים ומושבניקים כיאלו ממש חילונים אני מפחדת שאני אסתבך שם בשנת שירות בגלל ברכות השחר שאני אומרת כבר כמעט שנה בבוקר, ותפילות שלרוב אני מתפללת שחרית או מנחה, ושבת שאני באמצע הדרך של לשמור שבת זה עוד לא מושלם אבל אני עובדת על זה..
בימים האחרונים חשבתי גם על כשרות, שכשרות תמיד שמרנו בבית אבל במקומות בחוץ וכזה לא הקפדנו, למשל לא הקפדנו שהמסעדה תהיה כשרה רק שאנחנו נאכל כשר, אכלנו אצל חברים שיש להם אותם כלים גם לבשרי וגם לחלבי אבל בבית הפקדנו ועכשיו שאני מתחזקת זה יותר חשוב הקטע הזה (למרות שאני עדיין אוכלת אצל כאלה שאין הפרדה כי אני לא יכולה פשוט לא לאכול זה לא נעים) אבל בטח שם בקומונות יהיה כלים לא מופרדים וכל מיני דברים כאלה ואני מפחדת שאו שזה יסבך אותי ממש כיאלו אני אהיה פחדנית ואתבייש להגיד שאני רוצה להתפלל או להגיד ברכות השחר, או שבגלל שאני אתבייש אז אני אוותר על כל הדברים שאני עושה כבר כמה זמן.. או שאני בסוף כן אספר ואגיד שאני אומרת ברכות השחר ושאני רוצה וזה ואולי צריכה זמן אבל אולי זה יהיה יותר מסובך בגלל שבטח אף אחד שם לא ישמור שבת ולא יתפלל ובטח הרוב אם לא כולם לא שומרים כשרות (קיבוצניקים) אז אני באמת לא יודעת מה לעשות.. למשל בדקתי ש"ש אחת שהקומונה היא במרחק הליכה מהפנימיה שעוזרים בה, אז בשבתות אני לא אצטרך לנסוע ואפשר ללכת ברגל ואני אוכל לשמור במידה מסויימת אבל בקיצור זה ממש בעייתי אתם מבינים?
אני לא יודעת מה לעשות, שמעתי על ש"ש אחת שזה דתיים וחילונים שזה יכול להיות ממש מגניב ולעזור לי גם בהכל אבל אני לא יודעת אם אני אוהבת את ההתנדבות עצמה זה ממש בעייתי, למרות שאולי עדיף, אבל אני גם מפחדת מתגובות של חברים ומשפחה על זה שאני אלך לקומונה כזאת (אני פחדנית וזה עלוב אני יודעת)
אולי עדיף כבר לוותר על שנת שירות וישר להתגייס? באמת שאני כבר מיואשת.
סורי חפרתי

שואל השאלה:
גם חשבתי אולי בשנה הזאת "להחלש" שוב בדברים ולא לעשות כל מה שאני עושה
אני כבר באמת מבולבלת

נתחיל מזה שאת לא פחדנית ולא עלובה, זאת באמת שאלה קשה וכל הכבוד שאכפת לך גם מעצמך וגם מהסביבה.
החלטת שאת חוזרת בתשובה - כל הכבוד! תקחי את זה בקצב שתעמדי בו ואל תתחילי מיד לבטל את כל העולם הקודם כי זה רק יפיל אותך.
בנוגע לתפילה את יכולה להתפלל לבד לפני שמתחילים את היום, וכנראה יתנו לך הפסקות בשביל מנחה וערבית במהלך היום.
תבדקי עם דתיות או חוזרות בתשובה (יש גם פה) מה הן עשו/עושות בנושא שירות לאומי, ממליץ לך לבדוק עם רבנים שעובדים בדברים האלה ויכולים לתת לך עצה שתתאים למיקום שלך.
שנת השירות הזאת חשובה לך, אז תעשי אותה. הסביבה חשובה רק עד שזה נוגע לבחירות שלך. כשאת רוצה משהו ומרגישה שהוא אמיתי - אנשים אמיתיים יראו את זה ויעריכו, יש לך עקרונות וזה מאוד מכבד.

שואל השאלה:
כן אני יודעת שאני אוכל להתפלל שחרית אבל אני פשוט רוב הסיכויים אתבייש חעשות את זה.. לפי איך שאני מכירה את עצמי, יש סיכוי שאני לא אתבייש בסוף ואחליט כן להתפלל גם אם כולם יראו אותי אבל זה עדיין כנראה יביך אותי ובכלל רוב הסיכויים שאני לא ארצה לבקש או להגיד ואני אתבייש לעשות את זה שם.
הייתי מתה לדבר עם בנות מתחזקות בקטע הזה אבל לא ניראלי שיש פה הרבה שעושים שנת שירות או עשו שנת שירות.. כיאלו באתר.
כל מי שאני מכירה במציאות לא מתחזק, בנות דתיות עושות שנת שירות במקום חילוני? כי לדתיים יש תנועה משל עצמם אז לא חושבת שהם מגיעים דרך איפה שאני מגיעה.
אני אסביר שזה דרך בתנועה הקיבוצית זה הגוף המשלח וכנראה שהקומונה הרוב יהיו קיבוצניקים כאלה.. ואתה יכול לחשוב לבד איל זה קיבוצניקים ודת.. הרוב עם לא כולם לא ישמרו כלום בערך שקשור לדת וזה מה שיביך אותי עוד יותר ויגרום לי לאי נוחות.
אה רגע דיברת על שירות לאומי? אני מדברת על שנת שירות שזה לפני הצבא לא שירות לאומי שזה במקום הצבא, אז לא נירלאי יעזור לי לדבר עם כאלה שעשו שירות לאומי.
ובקשר לרבנים- הם באמת יכולים לעזור בקטע הזה? כיאלו איך הם יעזרו לי?
וגם אין לי מושג למי לפנןת

את מוזמנת בשמחה :)

יש מצב אני אוכל לעזור לך תלוי במה אבל אם את רוצה את יכולה לשאול

חב"ד בעיקר, אבל כמעט כל רב שעוסק בתחום של צבא, חזרה בתשובה, שנת שירות וכדו', נתקל בבעיות האלה בכל יום. את יכולה לפנות אליהם ואולי גם יסדרו לך מישהו בקרבת שנת השירות שילווה אותך בזה ויתן לך תמיכה.

לדעתי האישית, נראה שחשוב לך יותר הנפש מאשר שנת שירות אחת, אז עדיף שתלכי למקום שיעזור לך לבנות את הנפש ולא יעמיד אותך בניסיונות.
גם יש אפשרות שמבפנים תגלי שהמקום יותר טוב משציפית, גם תפגשי הרבה בנות חוזרות בתשובה או מאמינות שתוכלי ליצור איתן קשר אולי גם לצבא ולחיים בכללי :)

שואל השאלה:
אני באמת לא יודעת מה קורה בשאר הקומנות בנוגע לשבת וכאלה רק במקום שיש גם דתיים וגם חילונים אני מניחה שהדתיים שומרים שבת (יכול להיות מעולה בשבילי) בטח יש רמת כשרות מסויימת ואם יש בנים דתיים בטוח יש להם זמן להתפלל וגם לבנות , שם אני פשוט לא ארגיש זרה ומוזרה..
גם אפילו שדיברתי עם מישהי שהייתה שם לפני כמה שנים היא אמרה שהייתה איתה מישהי חילונית שמתחזקת אולי זה באמת המקום הטוב בשבילי.. רק הקטע של ההתנדבות עצמה פחות אהבתי אבל אני לא חושבת שזה כזה נורא.
כדי לי ללכת לשם ולא למקום אחר ששם כולם יהיו חילונים לגמרי? פשוט אני ארגיש שונה וזה יהיה לי קשה, אני אתבייש ויכול להיות שאני אוותר על הרבה דברים שם בגלל שאני אתבייש

שואל השאלה:
אני חושבת שאני אדבר עם מישהי שהייתה שם בשנת שירות פעם ואני אשאל אותה איך זה
אני פשוט אעשה את זה בלי להתמהמה יותר מדי מה היא תחשוב עלי וכו'..
האמת אתה צודק, אני קצת חוששת ללכת למקום שהוא חילוני לחלוטין.. אני חוששת לאבד את כל מה שבניתי עד עכשיו.
גם חשבתי שאולי במקום של החילונים והדתיים ביחד אני אוכל ליצור קשרים עם דתיים לעתיד וזה יעזור לי גם בעתיד עם הכל.
האמת שגם שנת שירות זה לא כזה דחוף לי אז אולי עדיף מקום שיותר יעזור לי בקטע הזה.. מה שהכי בעייתי זה שאני חוששת גם ממה יחשבו עלי, זה כל הזמן נמצא לי בראש לי מה יגידו המשפחה, והחברים בעיקר על המקום שאני אלך לעשות בו שנת שירות.. אני יודעת שזאת תכונה לא טובה בכלל אבל אני לא מצליחה להעיף אותה ממני.

הייתי שמחה ללכת לרב אני פשוט לא יודעת איפה ואיך וגם זה קצת מביך אותי חחח, אני ממש ביישנית כזאת ותמיד קשה לי לעשות את הצעד הראשון.

בנוגע למה שיגידו - תחשבי מי חשוב לך יותר. כמובן שיש ערך למשפחה והחברים, אבל בסופו של דבר את צריכה ללכת לפי מי שאת מתכוונת לחיות איתם. עם החברים החילונים הקשר שלך לא ישמר יותר מדי, ועם המשפחה הקשר לא אמור להיות תלוי באמונה שלך. תלכי עם הלב שלך, לא לפי הלב שלהם.
את המשפחה שאולי תדאג שאת 'בורחת' להם בין הידיים, תרגיעי. תשתפי אותם מדי פעם, תקשיבי לבקשות שלהם ואל תפחדי לומר שאת לא יודעת אם שואלים משהו קשה. תעזרי להם בבית ותכבדי אותם אפילו יותר מעכשיו, זה יראה להם שאת לא עוזבת את המשפחה והקשר לא ינותק גם אחרי השינוי האמוני.

בנוגע לרב או מייעץ, אני כרגע מברר לך, את יכולה לחפש על מקום השירות שתהיי בו אם תבחרי ללכת לדתי יותר, לרובם יש רב מלווה או מקים שאפשר לפנות אליו, או מישהו מההנהלה.

שואל השאלה:
בקשר לחברים ומשפחה זה באמת בעיה בשבילי אבל אני אצטרך לעמוד יותר על שלי ופשוט להגיד את זה מתישהו

אפשר בבקשה שתפני אלי בפרטי?
יצרתי קשר עם רב והוא מעביר לי פרטים שיכולים לעזור לך, וזה ארוך לתשובה. זה גם יותר יעיל כי תוכלי לשאול יותר מהר ובחופשיות.

שואל השאלה:
כן אני אפנה אליך :)
ואי באמת דיברת עם רב?