אני אשמח שתקראו את זה ותגידו לי, מה דעתכם על מה שכתבתי?

אין לי חלומות,
הם נעלמו עם התקוות.
נמאס לי מהחיים,
מזמן הפסקתי לקוות.
חשבתי שבסוף כמו בסרטים יהיו חיים טובים,
אבל זה נכון בדיוק כמו שיש יערות ויש דובים.
אין מישהו נחמד; שייתן אהבת חינם,
כולם מעמידים פני נחמדים ואז זורקים אותך סתם.
אין מישהו שיהיה שם כשצריך באמת,
משאירים אותך לבד להתמודד עם האמת.
האמת יותר שחורה מחושך מוחלט,
ומזה לאף אחד פשוט לא אכפת.
פשוט נמאס לי, פשוט נמאס,
כמו חתול על הכביש; אני נדרס.
מנמיכים אותי ומורידים אותי בלי סיבה,
מה אני נראה לכם; בובה?
אין לכם מושג מה בנאדם עבר בחיים,
אז תפסיקו פשוט לשפוט אחרים.
איבדתי את הכל; איבדתי את עצמי,
ולמה שיהיה לכם אכפת למה אני זה מי?
אני הראשון שירוץ לעזור לכם,
מכרסם את הכבלים שלכם כמו עכבר אני מכרסם.
אבל מה אתם תעשו כשאני צריך עזרה?
תשימו לי תנאים; ובכלל יש לי ברירה?
אחר כך אתם מתפלאים כשאני עצוב,
"מה כבר עברת בחיים? בן 15 עלוב."
אני מחכה ליום; שיהיה לכם אכפת,
שתשאלו מה שלומי; לא מתוך "נימוס מוחלט".
אני מחכה ליום; שיהיה שם מישהו בשבילי,
שבאמת יהיה לו אכפת; איך עבר לילי.
אבל כבר מזמן הפנמתי שהיום אפל יותר מלילה,
כי ביום משקרים ומקבלים על זה מדליה.
אני אומר את האמת ואתם קוראים לי דכאוני,
אתם "מסתכלים על הטוב" אבל הצודק הוא אני.
יש תמיד אמת אחת,
והשאר נקודות מבט.
תפתחו את העיניים; תתעוררו על עצמכם!
תבינו כמה טוב; היה פשוט בלעדיכם,
תקראו לי מוזר; תקללו או תעליבו,
מעניין אם זה היה קורה הפוך; איך תגיבו?
אז תלמדו לבקש סליחה; להעריך אנשים,
תלמדו שכן; גם אחרים מרגישים...
אתם גרמתם לי להרגיש; הרבה מאוד צער,
"מה שלא הורג מחשל"; תלוי מעל השער.
תנו לי לתקן את המשפט שאתם מעריכים,
אם הוא היה נכון; לא היו בעולם נכים.
אתם גורמים נזק בלתי הפיך לאנשים,
אותו נזק שגורם להם להתאבד; יא טיפשים...
אז זה התיקון שלי; תרשמו טוב,
"מה שלא הורג מחסל את הרוב".
תודה שקראתם