אני לא מבין אנשים כאלה שמתלוננים שקשה ללמוד בזום...

תראי לכל אחד יש את התחושות שלו, אני שאין לי בעיות קשב וריכוז לא מצליחה ללמוד דרך הזום !
בגלל האווירה היא לא אוירה של למידה, כי את בבית ואז יש רעש או שנתקע האינטרנט, או שאת רוצה לשאול שאלה ומשתיקים זה פשוט לא אותו הדבר ויש כאלה שמרגישים שבשבילם זה נס כי טוב להם להיות באווירה של הבית והרבה יותר נוח להם.
אז יכול להיות שלך היה קל יותר וזה גם הגיוני שלו לא קל גם לי מאוד קשה דרך הזום..

לא קל ללמוד בזום, אבל אח שלך צריך לפחות לנסות ללמוד ולהתחבר לשיעורים. תדבר איתו על זה ותסביר לו שחשוב להיכנס לשיעורים ולפחות לנסות להבין.

יש כאלה שקל להם וכאלה שלא. לי אישית זה סבבה כי יש לנו גם הפסקות בין כל שיעור.
אבל יש כאלה שאין להם הפסקות אולי 5 דקות גג בין כל שיעור, והם לומדים עד הצהריים (מהבוקר) ויש להם גם חוץ מהזום מלא עבודות. +בעיות קשב וריכוז.
תחשבי את איך זה נשמע לך.. מישהו שיש לו בעיות קשב וריכוז באמת יכול לשבת מול מחשב כל כך הרבה שעות? זה קשה! תנסי להבין גם את התלמידים שיש להם כל מיני בעיות כאלה..

שואל השאלה:
גם לי זה היה קשה כי את הקורס שלי עשיתי כשהיו איתי עוד 10 אנשים שמדברים ומחוץ למשרד עוד מלא צעקות ורעשים אבל הוא אפילו לא קם בבוקר,עזבו לקום לזום,הוא מתעורר ב11 ואז אם בא לו הוא נכנס לזום ואז אומר שקשה

אני הייתי כמוהו בהתחלה
תלחיצי אותו תגידי לו שאם הוא לא ישקיע וילמד זה לא יקדם אותו בשום דבר בעתיד ושהוא יצטער על זה אחר כך. ותשכנעי אותו תעזרי לו ותני לו מוטיבציה ללמוד.

אני לא יודעת אם זה רלוונטי עדיין אבל בכל זאת אענה. אני אספר מנקודת המבט שלי ואני מניחה שהיא תהיה קשורה גם לאח שלך כי זה בערך אותו דבר אצל רוב התלמידים בישראל. יש לי מערכת שעות של 7 שעות כל יום (50-45 דקות כל שעה) ובניהן אחרי כל שעתיים בערך יש הפסקה של 10-15 דקות. יום הלמידה שלי מתחיל ב8:30 ונגמר בערך ב15:00. המורים מכריחים אותנו לפתוח מצלמות וחלקם גם מקרופונים. זה הזוי אם נתחשב בעובדה שאנחנו נמצאים בבית שלנו ומסביבנו שאר המשפחה שלנו. אנחנו לא רוצים שישמעו הכל או יראו מי עובר מאחורנו. חלקנו שונאים את עצמנו ולא רוצים שכולם כולל אנחנו יראו אותנו על המסך במיוחד כשקיימת אפשרות שלא ואנחנו חסרי שעות שינה. ישנם הרבה דברים שמסיחים את דעתנו בבית, במיוחד כשאנחנו נמצאים בחדר שלנו לצד המחשב והטלפון שלנו ככה שאנחנו לא באמת מצליחים להתרכז בשיעור ולהקשיב לגמרי. כל מורה חושב שהוא ליטרלי היחידי שנותן שיעורי בית ועבודות גדולות, המורים לא מוותרים על כל מיני בחנים ומבחנים למינהם ככה אנחנו מוצאים את עצמנו לומדים עד השעות המאוחרות של הלילה למרות שלא הבנו כלום, אנחנו מיואשים ואין לנו שום חשק לענות על שום דבר בערך. נשאיר בצד את זה שהמורים במקביל גם מציעים לנו להתאוורר מדי פעם ואנחנו רק מחייכים אליהם בצביעות. רובנו לומדים את החומר לבד, מגישים שיעורי בית באיחור בגלל הכמות שיעורי הבית והעבודות הנכבדת שמביאים לנו ורוב המורים במקום לעזור רק צועקים עלינו ומספרים לנו כמה אנחנו לא טובים מספיק. כתוצאה מכך הציונים יורדים ככה שהמוטיבציה בריצפה. שעות השינה של רובנו שואפות לאפס. הרבה מהמורים שואלים אותנו למה אנחנו לא שואלים שאלות אם אנחנו לא מבינים אבל הם לא מנסים להכניס לראש שלהם שזה מביך לשאול שאלות כשכל העיניים עליך ואתה אפילו לא מבין מה אתה לא מבין. בסופו של דבר אנחנו נכנסים ללופ אין סופי של למידה וחוסר שינה שבסופו של דבר מייאש אותנו וגורם לנו להירתע מהזום ולמרוד במערכת עד שהיא תראה אותנו. זה הסיפור של רוב תלמידי ישראל, אני מניחה שיהיו כאלה שלא יסכימו כי קל להם יותר במערכת הזאת אבל אני ועוד הרבה אחרים וויתרנו והרמנו בידיים, אנחנו פשוט ממחכים לשינוי כלשהו.

כול אחד איך שהוא מרגיש, דעתי זה לא קל, בגלל שלפעמים יש גם תקיעות וגם הייתי אומרת לפחות איך אני מרגישה זה לא נוח כי היינו רגילים ללכת לבית הספר כבר ואז פתאום בגלל הקורונה אנחנו צריכים לשבת במסכים כול היום שזה גם מקלקל את העיניים וכן, זו דעתי:)

כיאלו בעיקרון זה מבלבל וקשה

למי שיש הפרעות קשב וריכוז זה לא מתאים לו אז מן הסתם הוא לא יצליח