אוף כבר באלי להרגיש שוב שמחה כבר שכחתי איך זה מרגיש לצחוק ולשמוח..

גם אני

גם אני.. הסגר הזה מדכא כבר אין פגישות עם חברים ושחכתי איך זה להתפקע מצחוק עם חברים
מוזמנת לבוא לפרטי לדבר(; באמת מתכוונת בואיי

הייתי כמוך בסגר הקודם וזה דיכא אותי עד כדיי כך שלא אכלתי לא שתיתי וירדתי בסביבות ה10 קילו ונכנסתי למן דיכאון כזה ואז פשוט התחלתי לבכות שבא לי לצאת מזה כי באמת זאת הרגשה נוראית. אולי ביום הייתי מוציאה מילה אחת ואז בוכה כרגיל.
תקשיבי,
אני יושבת שזה ישמע לך מוזר אבל , תבחרי לשמוח. זה נשמע מטומטם ומפדח והכל אבל *תבחרי* לצחוק. ככה אני עיתי. בהתחלה זה ממש פאדיחה כי כאילו על מי אני עובדת? אבל לאט לאט זה הופך להרגל ואת ממש חוזרת לעצמך.
כמו שאומרים:
fake it until you make it
תזייף את זה עד שזה יקרה באמת.
תזייני את השימחה עד שהי תחזור.
הסגר מדכא אבל זה עובר אהובה :)

גם אני , לא ראיתי ויצאתי עם חברות שלי מאז שהפסיק בית ספר ובכללי לא יצאתי איתן עוד מלפני החופש הגדול אני הייתי הכי מאלה שבאות תמיד ואוהבות לצאת וזה פשוט דפק לי הגול