למה לא מעריכים ילדים דיכאוניים/חרדתיים?

לא הבנתי ממש את השאלה, איך בדיוק להעריך?

על מה אני צריכה להעריך אותם?

^ על זה שהם מתמודדים עם דבר קשה?

על מה צריך להעריך אותם? ממתי מעריכים בן אדם על סמך קושי מנטלי
מעריכים על מעשים, תכונות מיוחדות..

הערכה באיזה מובן?

אני אגיד לך את האמת,כמשתקף במהלך שנות ההיסטוריה, כמעט לכל ילד ונער שנמצאים בגיל ההתבגרות יהיה איזשהו משבר דיכאון/חרדות ארוך או קצר
זה יקרה לכולם

מזתומרת להעריך אותם? על מה

^ גם לערסים זה יקרה? אני לא חושב

הלוואי שהיו מעריכים אותנו אנחנו לא שונים

כל העולם מתמודד עם קשיים מסויימים, ככה זה עובד
זה לא שהם חסידי אומות העולם או משהו
ואני אומרת את זה בתור מישהי שעוברת התקפי חרדה חופשי

ברור שזה יקרה להם

אל תשפוט מישהו על איך שהוא מציג את עצמו כלפי חוץ
יכול להיות ערס שעובר התקפי חרדה על בסיס יום יומי.זהמלא אומר כלום

אוקי אנונימי...כל אחד מתמודד עם קשיים
זה כמו שתשאל למה אני לא מעריכה ילדים חולי סרטן, צודק, קשה להם
אבל מה אני אמורה לעשות עם זה בדיוק לומר להם תודה שהם מצליחים להתמודד ולנשק להם את היד? המקסימום שאפשר זה לעודד..

בטח שזה יכול לקרות ל"ערסים". מה זה השטויות האלה
אין מישהו שהוא חסין ב100% להפרעות נפשיות. כל אחד עלול לפתח אותן בתגובה לתורשתיות או דברים שקורים לו.
ועוד ההכללה הזאת "למה שזה יקרה לערסים" אויש נו. אתה מסוג האנשים שחושבים שהם פתית שלג מיוחד כי יש להם הפרעות נפשיות.

כן מעריכים יש לזה הרבה מודעות פשוט רוב האנשים ששומעים עליהם היום שיש להם "דיכאון" הם ילדי סנטר שלא מאובחנים
אז קורה הרבה פעמים שמזלזלים באנשים עם דיכאון כי חושבים שהם סתם עוד כאלו שמספרים לעצמם סיפורים
ואני אומר את זה בתור מישהו שאובחן בדיכאון

מעריכים על מה

לא מבינה אם את מתכוונת אם כביכול להעריך אותם על שהם מתקלחים, שוטפים פנים, קמים מהמיטה וכו'. לומר את האמת, אם מישהו עם חרדות/דיכאון יגיד לי שהוא הצליח לעשות את זה, אני כן אגיד לו כל הכבוד, אבל אני לא בטוחה אם הבנתי נכון בכלל.

מסכים איתך אנונימית

שואל השאלה:
נגיד ילדים שתולים במחלות קשות יותר כל מיני מפורסמים מעודדים אותם ומביאים להם מתנות וזה וגם ילדים שעברו חרם לאחרונה ויש ילדים שגם מאוד קשה להם לחיות ולא עוזרים להם

שואל השאלה:
חולים*

" אתה מסוג האנשים האלה שחושבים את עצמם פתית שלג מיוחד בגלל שיש להם הפרעות נפשיות"
מה זה קשור לעזעזלל
ואין לי שום הפרעה נפשית,וגם אם היה לי למה לי לחשוב את עצמי מיוחד בגלל זה? מה אני מפגר?

קשה יותר לראות מחלות נפשיות מאשר מחלות פיזיות. ילד חולה סרטן חלילה או חסר גפיים זה נראה לעין
הפרעה / מחלה נפשית לרוב אפילו לא מאבחנים והבן אדם שסובל מזה לא חושב שיש לו משהו מיוחד.
אי אפשר לבוא ולעודד ולתת כסף לכל ילד עם מחלה, נפשית או פיזית.

שמעי מפורסמים נגיד באים למחלקות של חולי סרטן אני לא חושבת שאפשר להשוות מחלה כזו סופנית ונוראית לדיכאון או חרדה שזה גם קשה אבל יותר קל לעזור לאנשים דיכאוניים וחרדתיים מאשר לחולי סרטן
ואם את סובלת מדיכאון או חרדות תפני למישהו

כי לא מגיעה להם שום הערכה מיוחדת.
והמינוסים זה בדיוק למה לא מתייחסים ברצינות לילדים "דיכאוניים" (כאלה לא מאובחנים)-הם רוצים רק תשומת לב והערכה ומתנות.

על מה יש להעריך?
שואל ילד בדיכאון שכותב מאנונימי כי אני לא מהמאבחנים העצמיים וזה מביך (;

גם אני לא מבין. לאנשים חולי סרטן/חולים במחלות פיזיות מתנהגים כמו מלכים, ולאנשים עם הפרעות נפשיות רק צוחקים ולועגים ומרחיקים אותם מהחברה,פשוט עצוב..

אממ.. אוקי
זה שאין לי דיכאון ושאני לא חרדתית לא אומר שאני לא מתמודד עם דברים קשים. אוקי? ואני מתמודדת. אז אני לא מבינה למה אני צריכה להעריך אותם על זה שהם מתמודדים עם קושי רק כי הוא טיפה שונה משלי, ואולי אפילו קטן משלי (לא אולי)

*מתמודדת

כאילו יופי, כל הכבוד להם שהם מתמודדים עם קשיים אבל גם אני מתמודדת עם קשיים, מה הם שונים ממני?
ואני אף פעם לא אומרת יאו למה לא מעריכים אותי על הקשיים שלי שאני עוברת ומתמודדת איתם כי אלה הקשיים שלי ואני מתמודדת איתם לבד כי לכל אחד יש קושי שונה גם אם יותר גם אם פחות שהוא צריך להתמודד איתו.

זה לא מגעיל ויק. באמת כל ילד שני היום סובל מדיכאון וחרדות. הרוב פשוט שקרנים

אני מקווה שהבנת מה דפוק בשאלה שלך

שואל השאלה:
טוב אולי כתבתי את זה בצורה קצת מטומטמת אבל התכוונתי שצריך לעודד אותם ולא לזלזל בהם

אמון כשף המים, זה לא נכון שכל ילד שני היום סובל מדיכאון וחרדות- אבל כל ילד שני אומר שהוא כן d:

אף אחד לא שקרן
כל ילד שני סובל מדיכאון וחרדות (אגב לא נכון אבל סבבה) כי החיים היום הם הרבה יותר מלחיצים ותובעניים ממה שהיה בשנות ה50 לדוגמה.
מה שגם יש יותר מודעות ובמקום להגיד לילד עם חרדה חברתית "תתגבר ותעשה מה שצריך לעשות" מה שיכול לגרום לו לרגרסיה וטראומות אפשר להבין ולגשת בצורה יותר בריאה ונכונה ואשכרה לעזור לו.
פסיכולוגים ופסיכיאטרים זה כבר לא מילה גסה שאנשים מפחדים להגיד באותו משפט יחד עם השם שלהם או של מישהו מהמשפחה שלהם.

זה נכון גם לגבי עוד כמה דברים... אנשים חושבים שזה מגניב לסבול מכך וכך ולוקחים את העזרה ממי שבאמת צריך אותה^^^^

זה מה שהתכוונתי. כולם אומרים שהם סובלים מזה אבל הם לא

אנונימית בחייאת יש טריליון מאבחנים עצמיים שעושים את זה בשביל צומי ולפי מה שכתבת מניח שאת אחת מהם

אנונימית אני חושבת לזה שהוא מתכוון שהיום כולם מאבחנים את עצמם כולם פתאום מחליטים שיש להם או סי די או חרדות או דיכאון

ocean
מה את יודעת עלי?
גם אני נלחמת בקשיים שלי כל הזמן, יום יום.
גם בקשיים שלי מזלזלים
גם לי יש הפרעות וגם עלי הן מכבידות
ותאמיני לי שזה לא פשוט

אני אישית מסכימה בתור אחת שמאובחנת

אבל מה כואב לך שאנשים מאבחנים את עצמם? אני לא אבחנתי את עצמי אני אשכרה מאובחנת
ולא מפריע לי ולא מכעיס אותי שיש כאלה שמאבחנים את עצמם.
בסופו של דבר הרוב הגדול מחפשים תשובות כי הם רוצים לדעת מה קורה להם ואין להם אפשרות ללכת לפסיכיאטר או פסיכולוג שיגיד להם
אז אם מההרגשה שלהם הם מרגישים שהם בדיכאון גם אם לא אבחן אותם איש מקצוע, מה זה משנה? לא זה לא הכי בריא אבל מה אתה כועס וחושב שזה ל"צומי"?
וגם אם זה באמת לצומי מה אתה כל כך כועס. כאילו מה האף שלך עושה בעניינים של אחרים.
ממש בא לך לשנוא אנשים, פשוט. לכעוס על אנשים ולחשוב שהם מתחתיך כדי לתת לעצמך ביטחון שאתה טוב במשהו.

מה

כי אף בן אדם לא יכול לאבחן אץ עצמו זה לא עובד ככה זה בסדר לחפש תשובות אבל הוא לא אמור להצהיר אני סובל מזה וזה
ואפשרי לקבל אבחון חינם אם אין להם אפשרות אחרת

אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת, הפרעת חרדה עוד לפני שנהייתי בת 18 ולא צריכה שיעריכו אותי בגלל זה

אין לי בעיות נפשיות יש לי בעיה במוח.. בגדול... ככה אני קוראת לזה, אנשים אחרים קוראים לזה הפרעות קשב וריכוז-_-
כל בן אדם שני מאבחן את עצמו כי אנשים חושבים שאם איבדת את הריכוז בגלל שמישהו קטע אותך או שאיבדת את הריכוז באמצע שיעור ביולוגיה אומר שיש לך קשב וריכוז
ולא נדבר על תופעת האבחונים שמאבחנים את כולם עם קשב וריכוז וסורי אבל מבחינת המדע, זה לא הגיוני שלפני עשרים שנה רק לשלוש אחוז מהאוכלוסיה היה ופתאום עכשיו יש לעשרים, אולי עלה לחמש אחוז מקסימום ואני מגזימה שבע אחוז. מה שכן גדל זה הקושי ביכולת להתרכז של אנשים רגילים בגלל המסכים, קשב וריכוז לא קשור למסכים, זה ליטרלי בעיה במוח.
בקיצור מה שאני אומרת זה שאנשים בכלל לא יודעים עם מה אנחנו מתמודדים ומזלזלים בנו רצח "אה לכולם יש קשב וריכוז" לא, לא לכולם יש קשב וריכוז, קשב וריכוז זה משהו שישאר איתי כל החיים לא ינטוש אותי אחרי התיכון
וזה ממש לא דבר שקשור רק ללימודים, זה לא נעלם כשאני חוזרת הביתה.
בקיצור, לא רק בכם מזלזלים.
ואני בטוחה שיש עוד קבוצות כאלה שמזלזלים בהם.
זה פשוט נהיה כל כך מיינסטרים להיות בדיכאון
כל כל מיינסטרים להיות עם קשב וריכוז
ואו סי די זה רק שמשהו מציק לך בעין אז אתה חייב לסדר אותו.
בקיצור, אנשים די להמציא בעיות ולחשוב שאתם יודעים הכל
ואי כמה פעמים עשיתי סיכום להודעה הזאת

בקיצור השאלה צריכה להיות לא למה לא מעריכים אלא למה מזלזלים
כי מזלזלים גאד דאמט

לא הבנתי אתם רוצים שירחמו עליכם ? אני מדברת בתור מישהי שיש לה חרדות כל הזמן אבל הדבר האחרון שאני רוצה זה שאנשים ירחמו עליי ויגידו לי כל הכבוד על זה שאני מתקלחת.
כל אחד עובר קשיים בחיים השאלה איך אתה מחליט להתגבר אליהם , ואין בכלל מה להשוות בין ילדים עם מחלה כל כך קשה לדיכאון מה נסגר איתכם

אה ועוד נושא שאני רוצה להקדיש לו כמה מילים;
לא מטומטמות, זה שריטלין גורם לנו לאי רעב לא אומר שאתן יכולות לקחת את זה כדי שלא תהיו רעבות ואז תרזו.
רק להבהרה

אפי בפי
כתבת יפה❤

אף אחד לא מזלזל באנשים דיכאוניים הבעיה שהיום כל אחד אומר על עצמו שהוא בדיכאון וזה יכול להיות גם על הדבר הכי מטומטם בעולם ( מכירה מלא כאלה) אז לי אישית כבר נמאס לשמוע אנשים פסיביים.
אני מעריכה אנשים על דברים שהם עוברים ובכל זאת מצליחים להישאר חיוביים זה באמת אנשים שראויים להערצה.

זה אחד הדברים המזלזלים^
אנשים אומרים הא יש לי כך וכך כאילו באמת הם מתמודדים עם הקשיים האלה ואז לאנשים שבאמת מתמודדים עם הקשיים האלה וואלה זה מזלזל כי זה ממש לא ככה והם חווים כל כך הרבה קושי אז זה מזלזל בקשיים שהם עוברים.

אני רואה פה בתגובות שאין שום מודעות למחלות נפש, אין מה לנסות להקביל בעיות בחיים או "תקופה קשה" לדיכאון, אפילו ראיתי מישהו אומר "כולנו באיזשהו שלב נעבור תקופה של דיכאון, ככה זה"

לא זה לא, דיכאון זאת מחלה בגלל שהיא לא בדיוק פיזית (למרות שבצילומי רנטגן אפשר לראות הבדלים בין חולי נפש לאחרים) ובגלל שלא בדיוק רואים מה בן אדם מדוכא עובר אנשים חושבים שזה סתם, פשוט כזה "פשוט קום מהמיטה, מה הבעיה" או "פשוט תעשה דברים שמשמחים אותך"

הייתי שמח להסביר בפרטים מה זה דיכאון, אבל גם אני לא מומחה, וגם אין לי את כל הזמן שבעולם, אני רק אגיד שדיכאון זאת מחלה נוראית, לא פחות מסרטן, דיכאון זה לכל החיים, וזה לא שאתה קצת יותר עצוב, או שלפעמים במהלך היום יש לך דיכאון, דיכאון נמשך בין כמה שבועות במינימום לכמה שנים במקסימום, וזה לא נעלם כשאתה עובר תקופה של דיכאון, זה חוזר, וזה מושך אותך למטה וגורם לך לא לרצות כלום, לא לאכול, לא לראות אנשים, כלום, בבקשה אל תדברו על זה אם אתם לא מבינים מספיק בנושא, ממליץ לכם לחקור את הנושא, יש ביוטיוב מישהי בשם אנדר (ender), ממליץ מאוד לראות, מסבירה מאוד בבירור ומנסיון אישי על דיכאון ובכללי הפרעות נפשיות, ובכללי בן אדם מדהים

אין ממש על מה להעריך אותנו.
בתור אחת עם חרדות מאובחנות מגיל 3 בערך ( כן ) ודיכאון מאובחן מגיל.. לא ממש זוכרת האמת אני חושבת 11-12
אין לאף אחד על מה להעריך אותי
אני מעריכה את עצמי.
ואני בעצמי עוברת גם דברים הרבה יותר קשים מזה.
לכל אחד יש את הקשיים שלו בסופו של דבר וזה לא משהו שאנחנו צריכים לקבל הערכה עליו לדעתי
ואם כבר, זה צריך לבוא אך ורק מעצמנו.

נ.ב- נמאס לי שהפכו את זה למשהו "טרנדי"
כל אחד היום מאבחן את עצמו על ימין ועל שמאל וגורם לזה להראות פשוט כל כך.

mean girl , כנראה לא הבנת למה התכוונתי , היום כל אחד קורא לעצמו דיכאוני כי הם פשוט חושבים שזה מגניב , אוקיי אז לא קנו לו את מה שהוא ביקש אז הוא בדיכאון . מה יש לי להעריך את האדם הזה? כל בן אדם שקרה לו משהו מוסיף את המילה דיכאון מה בדיוק יש להעריך פה?
אמרתי שאנשים שהם באמת ראויים להערצה אלו אנשים שבאמת עוברים קשיים ויודעים להתגבר עליהם ונשארים חיוביים תמיד , ולא משחקים אותה בדיכאון והולכים לספר לכל העולם שהוא בדיכאון או מעלים לסטורי תמונה שלו בוכה.

אבל זה לא דיכאון