אני באמת לא מסוגלת נפשית להתגייס לתפקיד ששובצתי אליו ואני לא יודעת איל לצאת מזה. מישהו שהחליף שיבוץ בצבא ויכול לעזור לי?

לחבר שלי יש בעיה דומה רצו לשים אותו בקרבי, תנסי לערער או משהו

אמנם אני קצת רחוקה מהגיוס אבל לאיזה תפקיד שובצת? אולי אני מכירה אותו ואוכל לתת לך מידע שקצת יעזור .. וגם אולי יש כאלה שאני מכירה שהתגייסו לתפקיד שלך או כאלה ששינו שיבוץ ויכלו לעזור

שואל השאלה:
שובצתי כתצפיתנית
זה תפקיד שאני בטוח יהיה בבסיס רחוק מהבית וסגור ואני יודעת שזה לא ישפיע עליי טוב מבחינה נפשית אני לא רוצה להיכנס שוב לדיכאון אבל הצבא זאת מערכת כל כך אטומה שאני לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל

מבינה את הבאסה.. תאמת ששמעתי על תצפי המון דברים טובים אבל זה לא תפקיד שמתאים לכל אחת, זה תפקיד שדורש המון המון ריכוז ויכולת לשבת במשך משמרת של 4 שעות מול המחשב שזה לא כזה פשוט.
בעיקרון את יכולה לערער על השיבוץ דרך מיטב וגם ביום גיוס תוכלי לראות קצין מיון ולדבר איתו על זה.
בערעור זה יעזור אם תצליחי להשיג חוות דעת מאנשים מקצועיים שהתפקיד הזה לא טוב בשבילך נפשית או משהו כזה או שאין לך את היכולת לשבת משמרות מול מסך ולא לזוז.
לגבי הבסיס ותנאי השירות את יכולה לדבר עם המשקית תש ולנסות לעבור לבסיס יותר קרוב או ליומיות

אני לא החלפתי שיבוץ אבל אני יודעת על כמה אופציות
אפשר להגיש טופס 55 אפשר דרך תש
אצל משקית תש שזה תנאי שירות
או דרך קבן

שואל השאלה:
מתגייסת ב17/1/21

שואל השאלה:
סליחה שאני חופרת אבל אם למישהו יש פתרון או קשרים עם מישהו בשיבוצים אני אובדת עצות

קודם כל להיות תצפיתנית זו ברכה. הרבה לא מבינות את זה ובאות באנטי לתפקיד כי יש לו שם רע בחוץ, אבל אם תנסי לדבר עם תצפיתניות את תביני שיש המון יתרונות בתפקיד ולמרות שמדובר בבסיס סגור ורחוק מהבית- החברות שנרקמת שם עם הבנות היא כמו משפחה אחת גדולה.
חברה שלי הייתה תצפיתנית, ובדיוק כמוך היא ניסתה לעשות הכל כדי להתחמק מהתפקיד הזה- פניות למיטב, סירוב בבקום, מעצר וכו'.. אבל עדיין לא ויתרו לה, וטוב שכך. מהר מאוד היא התאהבה בתפקיד ובבנות שהיו איתה, עד לרמה שהיא יצאה לקצונה ופיקדה בקורס מפקדות (בקיצור- היא רצתה לתרום ולתרום וגם חתמה קבע).
אז אני מציעה לך לבוא בראש פתוח, כי את לא יודעת איך זה באמת ישפיע עלייך. יכול להיות שדווקא להיות רחוקה מהבית יעזור לך לפתח עצמאות, וכלים להתמודדות עם בעיות שונות. תיקחי את זה בתור הזדמנות, ולא בתור משהו שיכניס אותך לדיכאון.. צבא זה לא קל, והתפקיד הזה ידרוש ממך הרבה מאמץ, אבל אני בטוחה שעוד תביני בעתיד שהכל משתבש לטובה