רק מי שעם דיכאון מאובחן בבקשה תיכנסו.

שואל השאלה:
אחרי שלושה חודשים בערך לא יכולתי לסבול את המחשבה של לחיות בבית. לא רציתי יותר. פשוט נמאס לי. מהכל.( זאת הייתה תקופה שהצלחתי להתאפק ולא חתכתי אבל היה לי עוד ריב אם אמא שלי וממש גדול כי רציתי ללכת לפנימיה והם אל הסכימו כי הם אמרו שאני אסיים בכלא.)
רציתי ללכת לפנימיה כי רציתי התחילה חדשה.רציתי לשכוח מהם.הם גרמו לכל זה בגלל הכל התחיל.אז רציתי משהו אחר למרות שידעתי שהיה לי ממש קשה שם היה לי הרבה יותר קשה בבית.אחרי הריב קיבלתי את התקפף חרדה ביין הקשיםשלי והרגשתי שאני מתחרפנת.(אחרי ההתקף הלכתי רועדת בכל החדר חשבתי על כל כך הרבה דרכים להרוג את עצמי, אמרתי לעצמי שאני לא יכולה עם זה,שדיי זהו. אז במשך בערך שעה התהלכתי בחדר וחשבתי ובכיתי תוך כדי ולא ידעתי מה לעשות.)
אחרי שנרגעתי הבנתי שאני לפחות יתן לחיים אולי עוד ניסיון אחד אז עזרתי תיק עם מה בגדים וכל מה שאני צריכה. תכננתי לי מסלול באוטובוס ובחמש בבוקר קמתי וברחתי מהבית. נסעתי עד לצפון ופשוט הסתובבתי שם. זאת הייתה הפעם הראשונה שבמשך שנתיים וחצי הרגשתי סוף סוף מאושרת עד הסוף.הרגשתי חופשיה. הרגשתי טוב עם עצמי.
בסביבות הצהריים טיפסתי על הר כי חיפשתי מקום לישון בו בלילה, אחרי שישבתי שם חצי שעה הרשתי לעצמי לשקוע במחשבות והבנתי כמה מטומטם אני שברחתי מהבית.
מהר מאוד מצאתי את עצמי בוכה ולא ידעתי מה לעשות חשבתי שם עוד כמה זמן עד שהחלטתי לבסוף לחזור הביתה.
בארבע שעות של החזרה לא הפסקתי לחשוב על איזה תירוץ אני יוצר כשאני מגיעה הביתה.
כשחזרתי היה סיפור רציני, בגלל שלא הייתי יציבה אז פלטתי על החתכים והן גם מצאו סוג של יומן שלי(היה בו רק כמה עמודים פשוט כתבתי איך אני מרגישה ועל כל המחשבות שלי)
בסופו של דבר לקחו אותי לפסיכיאטר וקבעו לי פסיכולוג.(רק להוסיף הילדים בכיתה ובשכבה ידעו על זה שברחתי מהבית)
זה קרא לפני חודש בדיוק והמצב רק החמיר. במשך שבוע לא יצאתי מהחדר ובקושי אכלתי אחר כך נסעתי לדודה שלי לשבוע כדי לנקות את הראש.
אחרי כמה ימים מאז שחזרתי המצב שלי התחיל להחמיר, התחלתי להרגיש לא טוב. אני מרגישה מזויפת.אני מרגישה ריקה.אני מרגישה מתה כמו גופה מהלכת.אני מוצאת את עצמי בוהה בקיר עם תחושה נוראית.הצועקה לא עזבה אותי במשך שבוע אני לא מרגישה. אני שונאת את זה. אני מרגישה כאילו שמו לי מצלמה בראש ואני רק רואה את החיים האלו.אני לא מרגישה שאני חייב אותם. אני איבדתי את השמחה שלי אני כמעט ולא מרגישה אותה וגם עם כן זה רק למשך דקה ואז כיאלו היא מעולם ולא הייתה.
הפסיכולוג לא עוזר לי אני חא מצליחה להתחבר אליו. הוא מדבר אליי כמו ילדה קטנה בגלל ש אני רק 14 אבל אני מרגישה הרבה יותר מבוגרת.אני התבגרתי בגלל כל זה ואני מרגישה הרבה יותר אני מרגישה מיום ליום יותר מדוכאת.
בבקשה בבקשה בבקשה מי שיודע איך לעזור לי בבקשה תעזרו לי. אני לא יכולה לבקש להחליף פסיכולוג כי אני לא רוצה יותר צומת לב אני שונאת את זה. אני שונאת את כל המצב המחורבן הזה. מסתכלים עליי בבית ספר כיאלו אני חיה בגן חיות שהשתגעה. אני לא רוצה לבקש להחליף פסיכולוג כי אז הם יתחילו לשאול למה. אני לא יכולה יותר להתמודד על זה לבד ו ואני לא יודעת מה לעשות בבקשה תעזרו לי ותקחו אותי ברצינות.

וואו תקשיבי, ממה שאני מבינה המצב שלך ממש גרוע.
ואני רוצה להגיד לך כמה דברים.
דבר ראשון, אני רוצה להגיד לך שאת מושלמת והכי טובה בעולם!
את לא צריכה להרגיש מזוייפת, ואני כל כך מזדהה איתך עם כל החיוכים המזוייפים האלה על הפנים כשבא לך פשוט לבכות ולצרוח, זה קשה, אבל אם תמשיכי לשקר לסביבה ולעצמך שאת "שמחה" זה לא יעזור. את תרגישי יותר רע. אל תנסי לרצות אנשים ולתת להם להבין שאת בסדר רק בשביל להראות שאת לא משוגעת.
את גם בכלל לא נשמעת משוגעת, נשמע שאת פשוט רוצה לצאת מכל הלופ האינסופי שלך.
וגם תחשבי על זה ככה, את לא חיה בשביל אחרים, את חיה בשביל עצמך!
בשביל להיות מי שאת, להתנהג כמו שאת רוצה, לעשות מה שאת רוצה ובוחרת לעשות ופשוט להיות את.


דבר שני, אני חושבת שהדבר הראשון שאת צריכה בשביל לצאת מכל הלופ האינסופי הזה הוא לסדר את היחסים עם ההורים שלך.
אפילו את בעצמך אמרת שכל זה התחיל בגלל היחסים הלא טובים ביניכם.
ושם צריך לתקן את זה.

והדבר השני שאת צריכה לעשות בשביל לצאת מכל הלופ הזה הוא להפסיק לחתוך את עצמך ועם המחשבות האובדניות.
את נולדת בשביל לחיות ולהנות מהחיים שקיבלת במתנה❤
אני מציעה שתפתחי דף חדש בחיים שלך ופשוט תחיי בצורה הכי טובה שאת יכולה לחיות, תהני מהחיים, תחשבי על מה שטוב לך ולא על מה שרע לך, ופשוט תעשי מה שטוב לך❤

ואני אומרת לך את זה בתור אחת שגם במקום רע בחיים שלה כרגע אבל מהמקום הרע הזה ניתן רק ללמוד על עצמך דברים חדשים, להפיק לקחים, להסיק מסקנות ולעלות גבוה.
כי אחרי שיורדים נמוך עולים גבוה, זאת עובדה!

אם את רוצה לדבר איתי בפרטי אני אשמח לדבר איתך ולעזור לך, את נשמעת לי בן אדם מדהים שהייתי שמחה לדבר איתו❤❤❤❤

רציתי רק להגיד עוד משהו קטן.
אומנם, אני לא עם דיכאון מאובחן, אבל יהיה לי איבחון בעוד כמה ימים לדיכאון וחרדה חברתית.
והפסיכולוגית שלי אמרה לי שכנראה באמת יש לי אותם.
ואני בעצמי חקרתי על שניהם באינטרנט ומצאתי המון סימנים שמראים שבאמת יש לי אותם.
אז זה כבר אומר משהו.
אבל אני פשוט מרגישה כמוך, כל כך עצובה כל הזמן עם תחושה שאני מזוייפת וצבועה ושהחיים שלי צריכים להשתנות.
ובגלל זה אני מנסה לשנות אותם, ורציתי לעזור גם לך בזה...

שואל השאלה:
היי ממש תודה שענית!
את הצלחת לעלות לי חיוך על הפנים וזה לא קורא הרבה.
רציתי לשאול אם את יכולה לשלוח לי את האינסטגרם שלך או כל דרך אחרת שבאמת נוכל לדבר.

היי, אני שמחה שהעליתי לך את החיוך הפנים, גם לאחרים קשה להעלות לי את החיוך כי אני במצב לא משהו מבחינה נפשית וזה גם לא קורה לי הרבה..
אני אשלח לך אותו עכשיו

lior.vice

שואל השאלה:
התמונת פרופיל שלך זאת מישהי עם חולצה אדומה?

כן

את יכולה לדבר איתי מתי שתרצי, אני תמיד פה וגם באינסטגרם.

אישרתי אותך

תאשרי אותי גם