אני חושבת שאני בדיכאון, בבקשה תיכנסו

כבר תקופה שאין לי חברים, אין מי שיתמוך בי, אין מי שיצחק איתי, אין מי שבא לדבר איתי ואין מי ששואל מה שלומי
אך אחד לא מתקשר אלי.. ואך אחד לא מזמין אותי לכלום..
אין לי מושג איך זה הגיע למצב הזה, אבל זה הגיע

אתמול בערב אני נכנסתי לדיכאון והתחלתי לבכות
אני צריכה ללכת עכשיו לבית ספר והתחלתי לבכות כשירדתי במדרגות
לא בא לי ללכת.. אני עם פרצוף עצוב כל הזמן ואין לי מושג איך לשנות אותו לשמח.. אפילו בכאילו..
ואף אחד לא רוצה להתקרב לבן אדם עצוב

מחר יש לי טיול שנתי, אני כל כך לא רוצה לבוא.. אין לי עם מי לדבר.. עולם כבר התחברו ולכולם יש צחוקים והם התחלקו לחבורות ורק אני לא, רק לי אין.

אני חושבת שבאמת נכנסתי לדיכאון, אני רק חושבת על זה ובא לי לבכות. לא בא לי לבוא לבית ספר עם פרצוף תחת

אני רוצה קצת תשומת לב, קצת שיראו אותי קצת שירצו לראות כמה טוב וכייף אני יכולה להביא