נמאס לי להיות כזאת ( פריקה כי רק פה אני יכולה לעשות את זה) תבינו אותי :(

נמאס לי להיות הזאתי עם הלב טוב שתמיד שם בשביל כולם בזמן שמתי שאני צריכה תאנשים האלה הם לא שם בשבילי אף פעם . אני לבד בעולם הזה . אני סולחת לכולם אני חסרת עמוד שידרה כי אני מפחדת אם אני לא אסלח אני אאבד את האנשים האלה שעוד לפחות מדברים איתי . אין לי ממי לקבל חיבוק מתי שאני צריכה . בגלל שאני עם לב טוב וילדה טובה אנשים מרשים לעצמם לשחק לי עם הרגשות ולשבור תלב . אנשים מתי שהם צריכים משהו הם פתאום נזכרים בי . אנשים לא מבינים שאני לא עשויה מברזל וגם אני נפגעת והלב שלי נשבר . אין לי עם מי ללכת לטייל או פשוט להסתובב . הבן של הסנדקית שלי הוא בצבא אז הוא חוזר הביתה והוא רוצה לנוח .והוא לא תמיד בבית . אנשים לא רוצים להתחבר אלי . הם רואים רק את היופי את האופי הם לא מנסים להכיר . באלי פשוט שמישהו יזכור אותי ויתקשר אלי ונדבר . באלי שלמישהו היה אכפת ממני כמו שלי אכפת מכולם . אני תמיד מנסה לעזור לכולם ובמקום זה מה אני מקבלת? ח*א למה אנשים ככ רעים? :(