מה אתם חושבים על השיר שכתבתי? זה סוג של סיפור בחרוזים אפשר להגיד... מה דעתכם?

אם אין לכם מה להגיב אשמחא ם תנעצו כי אני רוצה לפרסם את השיר ולקבל עליו עוד חוות דעת❤

"אוגרים"

יושבת על הספה החומה, הסלון כולו בדממה,
בבית של זרים, כל מה ששומעת הם קולות וצעדים של אוגרים.

כמה טובים חייו של האוגר, בכלוב הוא מתכרבל ומתחפר ומתי שהוא מפחד הוא יכול להסתתר.
כשהו רעב- מכרסם וכשהו צמא- לוגם, לא מתעסק בבעיות של אחרים ובמוחו כל הזמן אותם הדברים.

כאשר האוגר קצת עצבני או לחוץ, מיד על הגלגל הולך לרוץ. מסכל על העולם במבט אחר, אין לו מקומות אליהם יכול לאחר, ואני חושבת שבאמת הייתי רוצה להיות אוגר, לחיות את החיים בגופו של מישהו אחר, כשאהיה אוגר- החיים יהיו טובים יותר.

אבל האם האוגר יודע להתמודד? אין לו עם מה הוא הרי בכלוב בודד.
וזהו דפוס חוזר בבית אחד ובבית אחר, ישנו עוד אוגר ועוד אוגר ועוד אוגר...
והוא אינו שונה, אין לו שום ייחוד ונשמתו הלכה לאיבוד. חייו של האוגר קצרים, ככל הנראה 3 שנים ואם לא ימצא את עיסוקו ותשוקתו, הוא עלול למצוא מהר יותר את מותו.

עדיין יושבת על הספה החומה, הסלון שומר על אותה הדממה, בבית של זרים, כל מה ששומעת הם קולות וצעדים של אוגרים.