השאלה מופנית אך ורק לאתאיסטים

לא אני חושבת שזה מדהים לדעת שהאמונה שלהם מתבססת על משהו רוחני שאין שום הוחכה אליו והם מאמינים בו ממש שהם מתפללים אליו לטוב ובוכים לו שרע
לא חושבת שזה נורא אני פשוט לא מבינה את זה

מי אמר שזה רע הדת נותנת לכם תקווה שיש משהו מעבר אין לי שום בעיה עם מאמינים

קודם כל זה לא שקר זה אמונה אני כאטאיסט לא חושב שאנשים שמאמינים צריכים הוכחות לקיום אלוהים, אם האמונה שלך עושה לך טוב אז אתה פשוט צריך להאמין.
רוב האנשים שמאמינים מאמינים בגלל שזה עושה להם טוב, הרוחניות עושה להם טוב והם לא מחפשים הוכחות והגיון.
ואני חושב שיש מסרים טובים בתנך והמון אבל אי אפשר לחיות איתו במאה ה21.
יש אנשים שלוקחים את התנך ברצינות כל כך שהם יכולים לרצוח בן אדם בגלל שבתנך רשום שמותר, כל עוד מישהו חי את האמונה שלו ולא מתערב לי בחיים, שיאמין במה שהוא רוצה.

סליחה אני מאמין, אבל אני חייב לכתוב את מה שאני הולך לכתוב.

"ברגע שמגלים את השקר" - אין דבר שסותר את התורה. אין דרך לדעת בוודאות לא שיש אלוהים ולא שאין.


לתשובה שמעליי - אסור לרצוח על פי התנ"ך. זו מצווה שהיא יהרג ובל יעבור (צריך למות ולא לרצוח אם חייבים לבחור).
ואני מאמין בצורה לוגית, אני לא טיפש.

אולי אתה הגיוני אבל יש קיצונים שלוקחים את התנך רחוק מדי כמו יגאל עמיר שהתיעץ עם רבנים לפני הרצח והם אישרו לו את זה.

ולהגיד אין דרך להוכיח שיש או אין אלוהים?
אוקי אני אלוהים, אני לא יכול להוכיח את זה אבל תוכיח שלא.
לפי האנלוגיה שלך אני אלוהים כי אין לך דרך להוכיח שאני לא.

^ יגאל עמיר אדיוט, הוא לא דוגמא. ואין לי מושג עם איזה "רבנים" הוא התייעץ.

בויכוח הצד שאומר שדבר קיים אכן חייב להוכיח את זה, ולא הצד השני, אבל במקרה של אלוהים לא מדובר בויכוח, מדובר בחשיבה של אדם לעצמו. (אני לא מנסה לשכנע אף אחד שאלוהים קיים, אני מנסה להגיע למסקנה בעצמי)

יש גם כל מיני הסברים ללמה יש אלוהים, אבל אני עצמי יכול לסתור כל אחד מהם, לכן הם לא סיבה להאמין.
(אני מחזק אותך כאן)

מה הכוונה "שקר", אני לא מסכים עם האמונה שלהם אבל כל עוד הם לא מאמינים בפסאודו-מדע או שראיות אומרות משהו אחר ממה שהן אומרות אני לא חושב שאפשר להגיד שהם מאמינים ב"שקר" גם אם זה משהו שהוא לא סביר או שבסופו של דבר לא נכון.
כי אנחנו לא יכולים לדעת ב100% האם אלוהויות ורוחות וישויות כאלה קיימות, וגם לא להפריכן בצורה מלאה.
כל עוד הם מודעים למה האמונה שלהם היא ולא חיים באשליה שעדויות אומרות משהו שהן לא אני לא בדיוק אקרא לזה שקר כמו שלא אקרא שקר לסברה שקיימים יקומים מקבילים למרות שאין באמת ראיות לכך.
האם זה נורא להאמין בזה? תלוי מה אתה מאמין, האמונה שיש אל עם חוקים שהוא קבע לנו יכולה להיות תמריץ להיות אדם טוב אבל גם תמריץ להתנגד לכך שנשים תלבשנה מכנסיים או להומוסקסואלים יוכלו להתחתן וזו בעיה.

אני יכולה להגיד לך שאני מאמינה באלוהים אבל לא ברבנים. אני לא מבינה למה אנשים נותנים לרבנים להחליט עליהם ולקבוע עליהם דברים כאילו מי הם כבר הרבנים האלה שיכולים להחליט לאנשים מה לעשות או לא זה פשוט דפוק בעיני.. אני אשמח אם מישהו יסביר לי את זה

^ להאמין ברבנים זו כפירה. יש לנו רק אלוהים אחד.
הרבנים בדרך כלל הם אנשים שמבינים יותר בהלכות ובגמרא והם פועלים רק על בסיס דברים אחרים, אין להם זכות לקבוע הלכות חסרות בסיס.

(אני פה, כי הפעלתי עדכונים, כי התשובות עניינו אותי)

katyd
הם יודעים יותר מאיתנו, אנחנו מסתמכים עליהם בתור תשובה לבעיה, אנחנו לא חושבים שרבנים הם ה' או משהו אנחנו רוצים מהם הכוונה כדי להתקרב לה'.
כמו שטייס לא יכול לבחור איפה בא לו לנחות ולא להקשיב למגדל הפיקוד, הם רואים יותר גבוה ממנו, גם הם טועים אבל הסיכוי נמוך יותר.
רבנים מכוונים אותנו, יש מצב שהם טועים, אבל הם רואים יותר טוב ולמרחק גדול יותר.

כל הקטע בזה שאני מכבדת דתות אחרות זה שלא אכפת לי במה הם מאמינים ומה הם עושים כל עוד זה לא משפיע עלי, לא כזה אכפת לי באמת שיעשו מה שבא להם אם זה עושה להם טוב.

אני אישית חושב שהם טועים אבל כאילו אני לא הכי מתעסק במה שלהם ואם זה עושה להם טוב זה טוב בעיניי