כתבתי קטע כתיבה, אשמח לטיפים לכתיבה, וחוות דעת?(:

חוסר ביטחון.
חוסר ביטחון הוא אחד מהרגשות הכי קשים לשחרור.
לשנאה עצמית הוא משמש כגפרור.
לא נותן לנשמה לקבל אוורור.
כבן אדם שתמיד נותן פתרונות למועקות של אחרים.
לא מצאתי. לא הצלחתי להרים.
טוב נו, מניחה שגם אצל כל רופא קיימים שברים.
חוסר ביטחון מתחיל מלהשוות את עצמך לכל איש.
ממשיך בלתת לכל מילה של בן אדם אותך להחליש.
ומסתיים בכך שאתה אף פעם לא בטוח בעצמך, במין מחשבה שאתה לא מספיק טוב בשביל אף אחד..
לחשוב שכל מי שהחמיא לך בעצם משוחד.
הביקורת העצמית שלי נהייתה כמו סכין חדה.
כאילו כל דבר טוב שאמצא בעצמי ירגיש כמו בגידה.
זר לא יבין.
איך זה שבן אדם את פניו בעצמו מלבין.
החושך של רגש זה הוא בלתי אפשרי.
הוא כל כך אכזרי.
לא הצלחתי,למצוא את התרופה..
הנשמה שלי בוכה, ומקווה.
שיום יבוא ואבין שזו רק הייתה תקופה.
שאהבתי לא רק תוענק לאחרים, אלא גם לעצמי.
שאמצא את מקומי,
ושיהיה לי את הדבר שאני הכי משתוקקת אליו, הביטחון העצמי.