אנשים שהיו רזים והפכו לשמנים , איך זה מרגיש ?

נורא והיום חחח
אבל עליתי למשקל שהוא סבבה לגובה שלי.

מרגיש חרא

האמת שטוב

שואל השאלה:
למה חרא ?

אני כל החיים הייתי רזה אבל לפני כמה שנים פיתחתי הפרעת אכילה (אני כבר בריאה ב"ה) והיו לי התקפות אוכל בהתחלה ממש בלתי נשלטות אחרי שהחלמתי ועליתי כתוצאה מכך המון במשקל , והייתי בעודף (קטן אומנם אבל עדיין) וזה הרגיש הכי נורא בעולם , היום בדיעבד אם אני אעלה במשקל זה ממש לא יפריע לי

בגלל שמתי שהתחלתי לזלזל בבריאות שלי הפכתי לשמנה ועליתי ממש הרבה ונהיה לי יותר קושי בריאותי וגם בכללי יותר קשה לי לרוץ,ללכת וכאלה ופעם כן הייתי יכולה לעשות את זה ועכשיו לא אז מהסיבה הזאת זה מרגיש חרא

חרא, זה עניין של לחץ אצלי.
אני במהלך כל התיכון הייתי לא אוכלת/אוכלת מידי וזה היה מתאזן
אבל עכשיו בצבא אני בלחץ מתמשך מה שממש לא תורם לי

עד אמצע כיתה ו' הייתי בגבול בין משקל תקין לתת משקל, אחר כך הייתה לי מחלה במערכת העיכול, ירדתי 10 קילו בחודש ממנה, ואז החלמתי ופתאום אחרי זה התחילו לי ממש התקפות רעב ועליתי ועליתי ועליתי והייתי עולה איזה 10 קילו בשנה בממוצע. עכשיו אני כבר ביב'. 50 ומשהו קילו יותר ממה שהייתי בכיתה ו'. בעודף משקל (bmi 30). והאמת שאני לא מרגיש הרבה הבדל. כן קשה לי יותר בספורט וקשה יותר לרוץ ולהתאמן וכאלה, אבל זה לא כזה אכפת לי כל אחד מתאמן בקצב שלו. וכשאני מסתכל לעצמי אני לא נראה לעצמי שמן, אני יודע שאני שמן, אני יודע שאני נראה שמן אבל אני לא מרגיש במשקל שאני נמצא בו אני מרגיש רזה יותר. מה ששונה זה בעיקר היחס של אנשים אליי, לא ההרגשה שלי, אנשים נועצים מבטים, נכנסים לי לצלחת, מעירים לי, לא נמשכות אליי (לא הייתה לי זוגיות עד עכשיו, אני תמיד הידיד המצחיק בפריינדזון) ודי קשה לי לקנות בגדים. חוץ מזה, שזה בעיות של אנשים שאין לי איך לשנות אבל אני די מתעלם מזה, אני לא מרגיש הבדל משמעותי, אני אוהב את עצמי גם ככה וחושב שאני יפה, אני לא מרגיש לעצמי כבד יותר או מכוער יותר ממה שהרגשתי לעצמי אז, אני לא מרגיש איזשהם רגשות אשמה, אני כן רוצה לחזור למשקל תקין וכל כמה זמן אני עושה דיאטה, אבל אחרי שאני מרזה באים בולמוסים בלתי נשלטים ואני עולה הכל חזרה. (בכיתה ט' ירדתי 15 קילו, מיותר לציין שעליתי אותם חזרה מהר מאוד)