מה דעתכם על אנשים שהיו חרדים והפכו לאתאיסטים?

שיהיה להם בכיף

שהם עקבו אחרי האמונה שלהם, וכל הכבוד להם.
שיהיה ברור - אני חושבת ככה גם על חוזרים בתשובה.

מבחינתי, כל עוד זה לא פוגע בזכויות של אנשים אחרים, לעקוב אחרי מה שמאמינןם בו זה הדבר הנכון לעשות.

חלשים שמפחדים מהמציאות! ואין לי כוח לפרט אז תצאו עליי בכיף אבל אני לא מסבירה את עצמי!

שתודה לאל

שהחכימו וקיבלו שכל

הם החלימו.

תודה לאל

^לא יצאת גיבור, אם יצאת מהדת היה לך קשה, נכון? אין סתם.
אם אתה 'שמח' לצאת ממנה היא הייתה מועקה בשבילך ולא דרך לחיים.
אני לא יודעת אם אתה מתכוון לגבי כל ה"התפקחות" שלך, אולי זה קרה כי התבגרת, בלי שום קשר לדת.
יש הכי הרבה מאמינים חכמים ופקחים, זה לא סותר, אמת או לא אמת?
אתה לא אמור להודות לאלה ש"מעריכים" אותך, כי בינינו, זה לא מעשה גבורה.
לזרוק את הדת, זו לא ההגדרה לגבורה.
אגב, להיות חילוני עם זיקה זה לגיטימי, לא כל אדם בנוי לחיי הדת, זה ניסיון.
אבל אתאיסט? פחות.
*אגב, אין לי שום כוונה לזלזל בך או ווטאבר, אמרתי את זה נטו כהערה.

כל הכבוד להם

שהם עשו בשכל

שהם חכמים

בחרו בהבל הבלים.
זה בא יותר כדי להשתחרר מהדת לגמרי,מי שיוצא מהדת זה מי שלא היה לו טוב מסיבות מסוימות, לא בגלל ה'.

זכותם וכל הכבוד להם על האומץ.

מה שעושה להם טוב

שהם נכנעו ליצרם. פורקי עול. מה שנקרא מכרו את העולם הבא בנזיד עדשים.

שהסביבה שהייתה לידם הייתה כושלת..

חכמים, ניחנו ביכולת לפתח חשיבה עצמאית

חכמים

כן ירבו.