כתבתי קטע כתיבה, אשמח לביקורות וטיפים לכתיבה3>

דיכאון וחרדות.
החיים לא פשוטים כמו פעם,
כל דבר טיפשי מעורר בי זעם
וכל כאב קטן מכה בי כמו רעם.
העצב הפך התמכרות..
להיות שמחה זה כבר לא אפשרות.
עם רגשות מרים חדשים יש לי כל יום היכרות.
הכאב נהיה ממכר, כמו השתכרות.
הדבר היחיד שמחזיק אותי כאן זה בורא עולם.
הוא משאיר בי את התקווה שיום אחד הכל יהיה מושלם.
אולם, עבר המון זמן.. הכאב עדיין לא הועלם.
הכל כל כך עמוס ולחוץ
רוצה שכל הרגשות הללו ישבו בחוץ.
ומה עם הקושי העצום לצאת מהמיטה, הקושי לעשות כל פעילות פשוטה.
שמישהו יעיר אותי כבר. אני רוצה צביטה.
אם זה תלוי בדיכאון, הוא יביא לי גם בעיטה.
היום עמוס פחדים.
מאנשים רעים.. כי מהטובים נשארו רק אחדים.
לא רוצה להיות כאן. תנו לי לגור במאדים.
הנשמה שלי רק רוצה להיות שמחה, מרגשותיי היא כל היום חוטפת בגידות.
הנשמה שלי רק רוצה להתפטר מהדיכאון והחרדות.
כל לילה מחדש הלב שלי על יתר המידה פעם.
כל בוקר מחדש.. אני מקווה
שהיום המציאות תחזור להיות פשוטה כמו פעם.