חזרתי לתקופת הדיכאונות(פריקה קצת ארוכה)

לפניי כמה חודשים אני והאקס נפרדנו לא בגלל שלא אהבנו אחד את השני הייתה סיבה משמעותית ואני עדיין המשכתי לאהוב אותו יותר מידי לפניי כמה חודשים היה בינינו פיצוץ והוא אמר לי שהוא שונא אותי וניתק אותי מהחיים שלו אז נהייתי עצובה התחלתי להשתגע מגעגועים אליו ואז אמרתי לעצמי שאני אנסה לחיות את החיים שלי אז באמת התחלתי לצאת הכרתי אפילו גברים חדשים מישהו חדש ממש ממש רצה אותי ובאמת רציתי ללכת על זה אבל אז גיליתי איפה האקס עובד אז הלכתי לעבור לידו מהגעגוע לראות את הפרצוף שלו שכל כך התגעגעתי אליו ואז ראיתי אותו הרגשות חזרו והמשכתי ללכת למקום העבודה שלו התחלתי להיות ממש אובססיבית והמשכתי ללכת לכל מקום שקשור אליו ישבתי אפילו עם החבר הכי טוב שלו ואז הוא גילה הוא ממש ממש התעצבן והתפוצץ עליי שוב ואז הלכתי עוד כמה פעמים לעבודה שלו ולפניי כמה ימים ראיתי אותו ויצא לנו באמת לדבר הוא אמר לי לשחרר ממנו ושיש לו חברה חדשה ידעתי שיש לו חברה אבל זה לא מנע ממני להמשיך לנסות לדבר איתו ולהמשיך להציל את הקשר שלנו אז הוא אמר לי שכל המשפחה שלו והמשפחה שלה מחפשים אותי ורוצים יענו להרביץ לי ואז דיברנו עוד והסתכלתי על הפרצוף שלו ופשוט התחלתי לבכות הבנתי באמת באמת איבדתי אותו הוא אפילו לא היה מסוגל להסתכל לי בפנים כשהכרתי ואני כל כך אוהבת אותו סגרנו אז השיחה בלחיצת יד אפילו חיבוק הוא לא רצה לתת לי וכמה שהתגעגעתי לחיבוק החם שלו הוא כל כך חסר לי ועכשיו אני בלעדיו הוא מאושר עם החברה שלו בלי הילד שהיה לי משהו איתו ובלי השמחת חיים שלי
אני ממש מיואשת וכאובה:(
(ובאיזה דרכים לא ניסיתי לשחרר ממנו כלום לא עובד)