אני וחבר שלי נפרדנו ואני לא מצליחה לאכול

גם אני הייתי ככה ועם הזמן זה הופך להיות פחות כואב , אני האקס שלי היינו ביחד בשכבה , ומכיתה ז' עד כיתה יב' אהבתי אותו, אשכרה 7 שנים (אהבתי אותו גם כשהתיכון נגמר) אומנם הייתי איתו פחות מחצי שנה אבל הוא היה הבן זוג הראשון שלי .
נפרדנו לפני 3 חודשים ,בידיוק יום לפני שעשיתי את האבטש שלי(שבוע שמירות בצבא)
כל האבטש בכיתי ולא היה לי חשק לאכול, רצו לשחרר אותי הביתה מרוב שלא הפסקתי לבכות,
כי הוא פגע בי , ונתן לי תירוץ כמו שהאקס שלך נתן לך.
כי הבנתי שכשאוהבים אין תירוץ, אם הוא רוצה הוא ישיג מה שהוא רוצה, ומה שלא אז הוא יוותר .
אל תשכחי שמגיע לנו את הטוב ביותר- מישהו שבאמת אוהב אותנו ולא יוותר עלינו .

אני לא אשקר עכשיו אני עדיין שבורת לב , בכל זאת אהבה ראשונה שלי, ובעקבות זאת הפסקתי להאמין לבנים ולא הפסקתי לבכות ולפחד על עצמי שעוד אחד ישבור לי את הלב..

כי תביני- הכרתי אותו 7 שנים בתור הבחור עם הלב הכי טוב שאני מכירה, וזה נתן לי סטירה כשגיליתי שהוא שיחק ברגשות שלי בעצם, והתנהגתי כאילו אני נואשת לאהבה שלו כי מאוד אהבתי אותו ועוד נפרד מימני בתירוץ של "זה לא הזמן עכשיו"


*מצטערת שחפרתי*

שואל השאלה:
תקשיבי אני בול כמוך

שואל השאלה:
אותו סיפור שלי מדויק

אחותי אם תרצי את יכולה לשלוח לי פרטי ונוכל לדבר על זה .