אני מרגישה פתאום שאני בקושי נושמת מה עושים ? זה מלחיץ אין לי אוויר

עוד משהו מעניין זה שהמוח שלנו מבחינה ביולוגית לא מבדיל בין דמיון למציאות. כלומר, כל דבר שנדמיין אותו (לדוגמא סוכריה על מקל בטעם דובדבן) באופן אוטומטי המוח שולח הורמונים ואותות חשמליים לכל הגוף שיתכונן לסוכריה על מקל ( למשל כמו רוק שמתחיל להיווצר ולהצטבר עכשיו בפה..מוכן לסוכריה, אולי אפילו טעם מתקתק כזה של דובדבן)
המוח חווה את כל הדמיון הזה כאילו הוא קורה ממש עכשיו.

לכן בזמן התקף חרדה לפעמים עוזר לי, מעבר לנשימות שלדעתי חובה חובה.
זה לעבור על המידע הזה שוב ולנסות להעלות בראש רגעים טובים ולדמיין אותם, אפילו הכי קטנים שיהיו, כי אני כבר יודעת שהמוח שלי יפרש את הדמיון הזה המציאות ויכין את עצמו למצב חדש של הרגשה טובה (זה כמובן בהתאם למה שהעליתי בדמיון..)

אגב, נשימות מעגליות עוזרות לי ממש.
(זה סט נשימות כזה,
בהתחלה לקחת נשימה עמוקה להחזיק בבטן 4 שניות ולהוציא אוויר לאט במשך 8 שניות..
וכך הלאה 3 סטים של 4 נשימות.
אגב אפשר גם להכניס כוונה לכל נשימה
למשל, לומר לעצמי "בשאיפה הזו אני מכניסה אהבה לגוף שלי, מחכה עם זה 4שניות ובנשיפה אני מוציאה את כל הלחץ שהצטבר..ואז מוציאה 8 שניות)

שואל השאלה:
יש לי התקפים לפעמים אבל הפעם זה לא זה אבל אני בקושי נושמת זה מוזר זה כאילו שהאוויר לא עובר בגרון

אולי זה התקף חרדה,
תנשמי עמוק.
זה מה שכתבו בקבוצה שאני נמצאת בה בטלגרם לגבי ההתקפי חרדה:
אני גם בטיפול והתרגילים שכתבת באמת תרגילים שלמדתי ושמאוד עוזרים ויש בהם גם הרבה הגיון.

קודם כל הנשימה מרגיעה באופן אוטומטי את הגוף בכל מצב והיא גם קצת מנתקת אותנו מהחרדה על ידי זה שאנחנו מתרכזים בנשימה ובספירה.

החרדה גורמת לנו להתרכז בתחושה הפנימית המעוותת שלנו (כי לחרדה יש נטייה להקצין את המציאות ולגרום לנו לחשוב שיש סכנה אמיתית- מה שאין באמת בדרך כלל במצב של התקף חרדה) ו"מטשטשת" את המציאות והתרגילים האלה "מורידים אותנו בחזרה לקרקע" ועוזרים לנו לצאת מהפוקוס הזה בתחושה הפנימית ולשים לב לעולם שבחוץ ולחזור למציאות שלא כזאת מסוכנת כמו שאנחנו חושבים.

זה כנראה התקף חרדה
לכי לשירותים תשתפי פנים תסתכלי עלייך במראה ותתרכזי בנשימה תנסי לנשום נשימות עמוקות כמה פעמים עד שזה ירגע

זה סתם קורה או שמשהו מסויים קורה את נכנסת למצב כזה?