אוף אני מרגישה כל כך מרוקנת נפשית, אין בי כוחות לכלום

תצאי עם חברים
או שתרשמי לחוגים
תבלי עם המשפחה
תפתחי תחביב חדש
תטיילי בעולם
תעשי דברים שאת אוהבת

אל תחפשי את ההעצב שבך, תחפשי את החיים והאהבה לאנשים ולדברים שיש בתוכך, אחרת לא תגיעי לשום מקום. בהצלחה אושר הוא בחירה❤

^^ ואם הדברים האלה לא עושים לה טוב?

לכי לטיפול ילדה

שואל השאלה:
^^^זה לא עוזר
יש לי תחביבים זה לא שאין
וכרגע אין לי הכי הרבה חברים מי יודע אז אני פה ושם נפגשת אבל לא כל יום
אבל רוב היום אין לי ככ מה לעשות ואני בבית ואני שוקעת בעצב

גם טיפול עוזר אבל זה ממש לא הכל, צריך גם לרצות להנות ולנסות לעשות כמה שיותר דברים כיפים

שואל השאלה:
מה יעזור לי טיפול אני באמת לא מאמינה בזה כי הלכתי ביסודי וזה היה כל כך שטויות ובזבוז כסף

שואל השאלה:
אני מנסה באמת שכן
אבל כל הזמן אני עוברת חרא וכל פעם החיים נותנים לי כאפה ואני מנסה להתאושש ועד שאני מתאוששת באה עוד כאפה
נמאס כבר אני לא מצליחה כבר לצאת מזה ולהחזיק את עצמי
אנשים לא מבינים שעברתי מספיק וממשיכים לפגוע בי כאילו כלום

קחי משפט בול בשבילך when life is hard dont say why me? say try me.
אין בעד מה

שואל השאלה:
הלוואי שהייתי יכולה לקחת את זה ככה אבל אני ממשיכה וממשיכה לקחת ללב

אין דבר כזה לשקוע בעצב, את שוקעת במחשבות שגורמות לך להיות עצובה וריקנית כל היום.
זה כי משעמם לך והמוח שלך במנוחה וזה לא אמור להיות ככה.
לכי באמת תנסי למצוא תחביבים שאת מתחברת אליהם ותעשי אותם על בסיס קבוע שלא ישעמם לך.
כמובן שאת לא חייבת לצאת כל יום מהבית, אבל אם את טוענת שזה מפריע לך, זה רק פסיכולוגי.
את יכולה להשתמש בטלפון שלך כל היום פעם זה לגיטימי, לא בריא אבל זו כבר החלטה שלך.
גם רוב הסיכויים שהדברים שאת עושה בטלפון מביאים את זה לידי ביטוי על מה שעובר עלייך והמחשבות שאת חושבת והעצב שנכנס בך.
בכל מקרה אולי את צריכה לדבר עם מישהו? כי עצב לא סתם בא ככה לבד, משהו צריך להביא אותו.
את יכולה ללכת לפסיכולוג זו רק המלצה, אבל באמת שאין בזה שום בושה ולדעתי כל בן אדם היום צריך פסיכולוג או לדבר/להקשיב עם מישהו.

שואל השאלה:
האמת שאתה צודק בעיקר המחשבות מתישות אותי
אני מתישה את עצמי
אני בן אדם שחושב יותר מדי ואני מוטרדת מכל דבר וזה עושה לי חרדות ובעיות מיותרות
אבל אני לא יודעת עד כמה מתאים לי פסיכולוג
כי לוקח לי זמן להפתח לאנשים ירגיש לי מוזר לשבת ולדבר עם זר פנים מול פנים על דברים אישיים שעוברים עליי

אז אם פחות מתאים לך פסיכולוג, את עדיין יכולה לדבר על זה עם מישהו קרוב, עם מישהו שאת סומכת עליו בעיניים עצומות.

או לבנות לעצמך סיסמא בראש ולהגיד שהכל בסדר וזה רק מחשבות, אל תבזבזי את הזמן שלך בשביל לחשוב על מה הוא עשה לי ואיך היא דיברה אליי ואיך הם נטשו אותי.
ופשוט תוציאי את הכל החוצה למישהו שמישהו יקשיב לך בדיבור פנים מול פנים כי זו דרך משחררת.

כל מה שאת עוברת עכשיו זה גם כי את מרגישה ריקנות בגוף, ואת משדרת לך דברים למוח כל פעם מחדש וזה נפתח לעוד מקומות.
ולאט לאט המצב רוח שלך מתדרדר ואת פשוט עומדת שם ורואה זכרונות שלך.

את צריכה להיות חזקה נפשית, ואת צריכה להוציא את הזבל הזה ממך, תצעקי את זה.

שואל השאלה:
וואי אתה צודק ממש
תודה לך
מקווה שאצליח להלחם בזה

בהצלחה❤

היי אנונימית,
אני קורא את הפוסט שלך ולא יכול שלא להגיב.. אני שומע את תחושת חוסר השקט.. אולי גם עולה ממך בדידות והרגשה שאף אחד לא מבין אותך.. אני יכול לתאר לעצמי כמה זה יכול להכביד על המציאות היום-יומית שלך ולגרום לתחושת טלטלה.. אולי את גם מרגישה חוסר שליטה אל מול התגובות הבלתי נשלטות..
אני רואה שהוספת בתגובות שאנשים סביבך פגעו בך.. חשוב לי שלא תישארי עם המצוקה הפנימית הזו לבדך.. יכול להיות ששיתוף בן משפחה או חבר קרוב יוכל להקל רק מעצם השיתוף אליהם..
בנוסף, אם תרצי, אני מתנדב בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), וחשבתי להזמין אותך לצ'אט אנונימי בו תוכלי לשוחח עם אחד מהמתנדבים שלו בסביבה בטוחה וללא שיפוטיות כלל.. תוכלי לפרוק את שעל ליבך, ונוכל לשמש כאוזן קשבת עם כל מה שתבחרי להביא..
נחכה לך,
מתנדב סה"ר