איך הצלחתם להתגבר על החרדה החברתית שלכם?

לא

זה בא לי לבד עם הגיל אבל זה לא עבר

קבוצת רקפת

לא הצלחתי

פסיכולוגית

בדרך כלל אני אומרת כזה פאק מה ישלי כבר להפסיד אבל החרדה עדיין קיימת

לא הצלחתי,אבל השלמתי עם זה ואני חיה עם זה טוב מאוד עכשיו ואפשר להגיד שאני מאושרת.

שואל השאלה:
איך אפשר לעזאזל להשלים עם זה
בלי להעליב כמובן

כעיקרון פסיכולוגית אבל אפשר לצאת מזה גם לבד,
לזכור תמיד תמיד שהעולם לא סובב סביבך (אולי זה לא משהו יפה להגיד אבל זאת האמת),
וחיים רק פעם אחת ותהיי את ואל תחשבי מה יגידו ומה יעשו כי בסופו של דבר כולנו בני אדם וכולנו אותו דבר וכמו שאת יכולה לטעות או לעשות פאדיחה גם הילדה המקובלת ההיא יכולה לטעות או לעשות פאדיחה, השאלה היא איך מסתכלים על זה,
משפט שאני ממש אוהבת "תעיזי, מקסימום תצליחי" (תקף גם לבנים אבל אני בת אז רשמתי בנקבה)

פשוט על תשימי על דעות של אנשים זה הפתרון הכי טוב.
אני מדבר מניסיון,לפחות לי זה עזר.
ולכן נהיה לי קל יותר להתחבר ולדבר עם אנשים כי אני התחלתי לחשוב שמקסימום הם יגידו עלי ככה וככה מה אכפת לי.

תשלח הודעה.

פשוט מתמודדים ומתגברים
חיים עם זה