5 תשובות
מבין אותך לגמריי
גם לי יש חרדה חברתית, אין מה לעשות, פשוט חייבים לשבור את הקרח בשביל לעבור את זה.
קודם כל, הרגע הזה שעבר עליך, אני מאמינה שבעוד כמה זמן, ומקסימום בעוד שנה אפילו, אין לדעת כמה זמן,
אבל מתישהו, תודי לרגע הזה.
מתישהו, אותה "נפילה" לכאורה, תשמש לטובתך,
תלוי באיך את מגיבה לזה.
אני באותו מצב!
גם אני פוטרתי מהעבודה שלי, הורידו אותי באמצע המשמרת כי פשוט לא הצלחתי לתפקד.
פחדתי, וגרוע מזה, חוויתי דיכאון,
לכן הביצוע שלי היה לא כזה טוב.
לא נורא!
תהיי גאה בעצמך, עצם זה שניסית.
בניסיון הבא, כשתצליחי לעשות את זה טוב יותר,
את תיזכרי בפעם הקודמת ותביני כמה התקדמת!
הכל תלוי בך.
אבל מתישהו, תודי לרגע הזה.
מתישהו, אותה "נפילה" לכאורה, תשמש לטובתך,
תלוי באיך את מגיבה לזה.
אני באותו מצב!
גם אני פוטרתי מהעבודה שלי, הורידו אותי באמצע המשמרת כי פשוט לא הצלחתי לתפקד.
פחדתי, וגרוע מזה, חוויתי דיכאון,
לכן הביצוע שלי היה לא כזה טוב.
לא נורא!
תהיי גאה בעצמך, עצם זה שניסית.
בניסיון הבא, כשתצליחי לעשות את זה טוב יותר,
את תיזכרי בפעם הקודמת ותביני כמה התקדמת!
הכל תלוי בך.
את יכולה להגיד "אני רוצה להתכרבל מתחת לשמיכה ולא להראות את פניי עוד לעולם"
ואת יכולה להגיד "זה שלא הלך... לא אומר שלא יילך. מה אני יכולה ללמוד ממה שקרה"
אני למשל הבנתי שלא למדתי מספיק כנראה בשביל להתקבל לעבודה, כי אמא שלי ואחותי אמרו לי לא ללמוד (לא משנה כרגע במה מדובר)
אז למדתי, ללכת לפי מה שאני חושבת שאני צריכה לעשות, לסנן הערות.
ועוד דבר, למדתי שמה שהפיל אותי היה בין היתר זה שאמרתי לעצמי בלב" אני בנאדם חרד חברתי, ואף אחד לא יודע מזה", וזה מה שגרם לי לפחד יותר.
למדתי גם צריך לבחור בטיימינג הנכון, אין דבר כזה זמן מושלם,
אבל כשיוצאים מאיזור הנוחות חשוב מאוד לעשות זאת בהדרגה..
אני ישר הלכתי לעבודה שדורשת יותר מדיי וזו הייתה מקפצה גבוהה בשבילי.
בנוסף למדתי שלא הייתי מפוקסת כתוצאה מעייפות כנראה ועוד..
לומדים.
מתקדמים.
לא מתכרבלים בשמיכה ורצים לאמא.
ואת יכולה להגיד "זה שלא הלך... לא אומר שלא יילך. מה אני יכולה ללמוד ממה שקרה"
אני למשל הבנתי שלא למדתי מספיק כנראה בשביל להתקבל לעבודה, כי אמא שלי ואחותי אמרו לי לא ללמוד (לא משנה כרגע במה מדובר)
אז למדתי, ללכת לפי מה שאני חושבת שאני צריכה לעשות, לסנן הערות.
ועוד דבר, למדתי שמה שהפיל אותי היה בין היתר זה שאמרתי לעצמי בלב" אני בנאדם חרד חברתי, ואף אחד לא יודע מזה", וזה מה שגרם לי לפחד יותר.
למדתי גם צריך לבחור בטיימינג הנכון, אין דבר כזה זמן מושלם,
אבל כשיוצאים מאיזור הנוחות חשוב מאוד לעשות זאת בהדרגה..
אני ישר הלכתי לעבודה שדורשת יותר מדיי וזו הייתה מקפצה גבוהה בשבילי.
בנוסף למדתי שלא הייתי מפוקסת כתוצאה מעייפות כנראה ועוד..
לומדים.
מתקדמים.
לא מתכרבלים בשמיכה ורצים לאמא.
שואל השאלה:
באמת תודה על התגובה
עודדת
באמת תודה על התגובה
עודדת
אנונימית
באותו הנושא: