11 תשובות
היי אהובה, פליז טריגר בפעם הבאה 3>

אני ממליצה תשבי איתה ותסבירי לה למה היא מכניסה את עצמה
היא מכניסה את עצמה ללופ אין סופי של סבל, 24/7 של מחשבות נוראיות וגם תוך כדי פוגעת בעצמה מבחינה בריאותית.
הכי מומלץ ללכת לטיפול, לעצור את זה לפני שזה מאוחר מידי
זה כלכך קשה לצאת מזה! אם נכנסת, אין דרך חזרה
ועדיף לפנות למישהו מבוגר
צאי איתה לאכול פיצה או שווארמה תזמיני אותה אלייך ותכבדי אותה או שתלכי אליה עם גלידה או משהו תנסי להרים לה את המצב רוח ולגרום לה לשכוח מזה וכל הזמן תחמיאי לה
אנונימית
שואל השאלה:
^^ אבל היא גם לא אוכלת אחרי בית ספר. אני לא חושבת שלאכול רק סלט זה בסדר..
אנונימית
^זה לא.
היא יכולה לבנות לה תפריט, להתחיל אורך חיים יותר בריא, ללכת למכון כושר, להיות בגירעון קלורי (לא מוגזם)
יש כלכך הרבה דרכים בריאות ולתווך ארוך לירידה במשקל, זאת לא הדרך!
גם אם היא תרד "בזכות" זה היא תעלה מהר מאוד בחזרה, אפילו כפול.
תגרמי לה לאכול תגרמי לה להיות עם מצב רוח רב הפעמים זה קשור.
תגרמי לה לאהוב את עצמה
זה די נשמע שהיא כבר בתוך ההפרעות אכילה.
ממליצה לך לדבר על זה עם בן אדם מבוגר ואחראי, ולא להשאיר את הסיטואציה הזאת רק לעצמך. וכדאי לעשות את זה לפני שיהיה מצב יותר קשה. ולפני שאת עושה את זה, קודם כל תדברי עם החברה ותשאלי אותה מה קורה ומה זה.
יכול להיות שלא הבנת אותה נכון פה ושם, או שהיא אכלה ולא שמת לב.
תשאלי אותה אם היא בסדר ובאמת תבדקי מה המצב שלה אבל אל תלחצי עליה יותר מדי. תתמכי בה ותנסי לעזור לה
קןדם כל כל הכבוד על הערנות והדאגה, את לא צריכה לשאת את זה על עצמך. אני אומרת שתפני למבוגר אחראי ותעבירי את האחריות למישהו שיכול לעשות משהו. דברי עם היועצת, מנהלת, מחנכת.
שתפי אותם במה שאת מספרת לנו כאן.
אבל בשום פנים ואופן אל תשמרי את זה לעצמך ואל תיתני לזה להשפיע עלייך. אני כאן אם את צריכה להתייעץ בנושא. את יכולה גם לנסות לפנות לחברה ולדבר איתה :)
היי,
אני מבינה את הדאגה, רואים שאתן בטח חברות טובות והכי הגיוני בעולם שאת דואגת לשלומה ככה. אכן מה שאת מתארת נשמע מדאיג.
למרות מה שאנשים כאן חושבים אין הרבה דברים שאת יכולה לעשות כדי למנוע בעדה לעשות את זה.
אם תדברי איתה ותגידי לה להפסיק זה כנראה לא יעזור כי אנשים עם הפרעות אכילה לא באמת רואים את הסיטואציה בעיניים בריאות, ההפרעה והאובססיה מדברת מתוכם. אם תציעי לה ללכת לאכול יחד סיכוי גדול שהיא תמציא לך תירוצים, אנשים עם הפרעות אכיל נמנעים מאירועים חברתיים שמשולבים בהם אוכל.
אני חושבת שהדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות בשבילה זה לעזור לה לפנות לטיפול מקצועי לפני שהמצב יידרדר עוד יותר. תראי לה שהיא לא לבד במה שהיא חווה, שיש שם מישהו שמחזיק אותה מאחור, מישהו בריא וחזק שיהיה שם בשבילה. תעזרי לה לפנות למישהו מבוגר שהיא סומכת עליו כמו ההורים, המורה או היועצת בבית הספר. כמובן אל תאשימי אותה, אל תדחפי לה אוכל ותגידי לה "פשוט תאכלי" ואל תעירי לה נחרצות על מה שהיא מכניסה או לא מכניסה לפה ואל תעירי לה נחרצות על איך שהיא נראת גם אם היא ממש רזה, דברים כאלו יכולים לעשות טריגר ולדרבן אותה.

אם את רוצה לדבר על זה עוד אני כאן בשבילך.
ותזכרי משהו, אל תאשימי את עצמך. גם רופא שמטפל לא חושב איך לרפא ישר, זה תהליך. אם באמת יש לה הפרעת אכילה זה משהו מאוד קשה שלוקח תהליך מאוד ארוך של אפילו שנים לצאת ממנו.
ללכת לפסיכיאטר שישלח אותה למוסד פסיכיאטרי להפרעות אכילה זה פגיעה עצמית
גם אני ככה ואפחד לא דואג לי /:
אנונימית