אני מרגישה שלאף אחד לא אכפת ממני ושכולם מתרחקים ממני..

כלום ):
שורדים, מנסים למצוא אנשים חדשים אין הרבה ברירות

אני מרגיש יותר בודד בקטע שאין לי את מי לשתף בדברים אישיים
זה מבאס

זה קרה לי גם ולפעמים עדיין קורה
בכיתה ד הרגשתי לבד אז נרשמתי לצופים ורק סבלתי שם אז פרשתי (לא בכוונה לפגוע בצופים).
תנסי להתחבר יותר לילדים שאת חושבת שיתאימו לך, ומי שמתעלם ל א ח ב ר.
בהצלחה 3>

לעבוד על עצמך

הי יקרה,
קוראת את שכתבת, ושומעת את הכאב. נשמע שאת מרגישה מאד בודדה, אולי אפילו דחויה. מתארת לעצמי איזה תחושות הרגשה כזו יכולה לעורר.
האם ניסית לדבר על כך עם ההורים? או אולי עם מישהו.י קרובים אחרים שאת מרגישה בנח לשתף אותם בתחושותייך?
בחרת לעלות כאן בפוסט ולשתף, אולי לקבל עצה טובה שתוכל לשפר את המצב. כל כך חשוב ומשמעותי לנסות ולהעזר, ובעיקר לא להשאר עם זה לבד.
אני מתנדבת בסה"ר, סיוע והקשבה ברשת. לפני מספר חודשים עלינו בפודקסט שנקרא "לא טוב לי" שעוסק בכל מיני מצוקות נפשיות, ויתכן שהקשבה לתכנים שם תוכל להקל. הנה הלינק: http://sahar.org.il/podcasts
בנוסף לכך, אני מזמינה אותך לצ'ט שלנו, צ'ט אישי ואנונימי, שם אחד.ת מהמתנדבים שלנו יקשיב, יתמוך וינסה לסייע. מאד מוזמנת לנסות.
שלך
מתנדבת בסה"ר