זה נכון שמי שחולה בדיכאון רואה את העולם כמו שהוא באמת ?

לא הוא רואה רק את השלילי בעולם בלי הקטע הטוב שקיים

כן אבל קשה להם לקבל את זה

שואל השאלה:
^^^אבל הקטע הטוב זה שאנחנו רואים עם משקפיים וורודים ולא מציאותיים

לא בהכרח לדעתי
אפשר להיות מודעים לרוע והעצב שקיים בעולם
אבל בו זמנית גם לראות את הדברים הטובים
וגם אם אנחנו רואים את העולם במשקפיים ורודים אני קצת מעדיפה לחיות ככה מאשר לשקוע בדיכאון ולראות רק את הרע

נראה לי שטות, אבל אם את רוצה יש משקפיים ב300 שקל שנותנים לך לראות את העולם כמו שהוא באמת

אל תדאגי זה לא עוקץ אני חלק מהאלה שמחלקים אייפונים ב7 שקל אני בן אדם אמין

שואל השאלה:
^בוכההה

פשש באמת גיבור^^

לא צריך להיות בדיכאון בשביל להבין שהעולם הזה קטסטרופלי

^^^ למה את לא מאמינה בזה אין מה להאמין זה פשוט קיים.
רק מי שהיה בדיכאון אמיתי ממושך יודע להבדיל בין חרטא ללא

לא אין לרק רע בעולם

לא

לא.
אין לנו איך לדעת מי רואה את העולם כפי שהוא אם בכלל.
ועד שתוכח צורה נכונה
העולם כפי שהוא זה דבר סובייקטיבי/לא קיים

מורכב, בן אדם שסובל מדיכאון רואה את הדברים איך שהם אבל בצורה מאוד פסימית, זה כמו להיות חצי עיוור..
זה לא להצליח לראות את היופי בדברים כבר אין עניין אפילו בדברים שעושים לך טוב, אין את הכוח להשקיע בכלום זה רק לשקוע.
זה הופך לחלק מהעולם שאת יוצרת לעצמך, אבל בתכלס זה תלוי איך את מסתכלת על הדברים זה לא לדמיין, פשוט אין את הפרופורציות והאיזון הכל קיצוני ולא תמיד הכי ריאליסטי או יותר מדי ריאליסטי

הוא רואה את העולם מהמבט שלו
הוא יותר מסתכל על הרע ויותר מביט ומדגיש את הרע ומתמקד בו והוא נכנס למצב שהוא מרגיש שכבר אין קטע לחיות חיים שכאלו

עם דיכאון או לא, העולם הוא מקום רע וזאת עובדה. אנשים תמימים ופתטים לא יבינו את זה.

לא. זה בדיוק מה שהופך את זה להפרעה. וזה לא רק לראות שלילי תלמדו מה זה דיכאון

לא, הוא רואה רק חלק, בין אם החלק הזה הוא המציאות או לא, הוא עדיין משמיט את השאר.

אגב, לאו דווקא מי שמאובחן עם דיכאון אז זה
אומר שהוא רואה את העולם כשלילי, פסימי או רע.

לא
יש כאלה ש:

-יש כאלה שרואים הכל שלילי וגם על החיובי חושבים שלילי למשל שזה יגמר מתישהו
-שרואים רק את העולם שלהם ואת החיים שלהם מבלי להסתכל כלכך החוצה ולדעתם החיים שלהם לא משהו
-שיודעים מבפנים שהוא גם טוב אבל בוחרים להתמסכן
-שיודעים שהוא טוב ורואים אבל בגלל חוסר איזון בגוף לא מצליחים לשמוח ונרשמים ככאלה שחולים בדיכאון
-רואים שיש טוב מסביב אבל רואים בעיקר את עצמם ובצורה מעוותת למרות שיש בהם מעלות בוחרים לחשוב שבהכל הם גרועים כשפיזית זה לא נכון
ויש כמובן עוד אופציות זה רק חלק ממה שיצא לי לפגוש

ומי ששמח לא בהכרח רואה רק את הטוב
יש כאלה שרואים טוב מאוד גם את הרע אבל לא נותנים לזה להשתלט עליהם או מסתכלים על הרע בצורה טובה למשל הם יודעים שהוא קיים אבל יודעים שזה לטובה או חושבים על הצד הטוב שבו למשל למרות שמה שהם עברו היה קשה זה חיזק אותם

לא, הוא רואה את העולם לא נכון. לפני הדיכאון רואים את העולם כמו שהוא, ואחרי הדיכאון רואים רק שחור וכל דבר מדכא.

אבל יש אנשים שלא באמת חולים בדיכאון ורואים באמת את המציאות והם מרגישים בדיכאון מזה אבל זה לא דיכאון.

אני חושב שיש המון סוגי דיכאון וכו
אבל אני חושב שמה שמחזיק את הדיכאון זה החוסר מעש
וכשאנחנו נמצאים בחוסר מעש מה שקואה אנחנו משתעממים וחסר לנו חברה וחסר לנו את השמש וחסר לנו שאנחנו צריכים לעשות פעיליות
וזה שחסר לנו את כל זה גורם לנו להרגיש בדיכאון
והראיה שלנו באותו זמן אנחנו ואים את העולם בצורה שלילית כי זה כמו בן אדם רעב שהוא לא אכל הרבה זמן אז הוא מרגישהכל שחור
אותו דבר כי כשאנחנו בדיכאון חסר לנו את כל מה שאמרתי לעיל וזה גורם לנו לראות את העולם בצורה שחורה.
זה מה שאני חושב.

vapmire :3
אז איך מפסיקים להסתכל על הכל ברע?