5 תשובות
900 זה כלום
אני חושבת שאם את מרגישה שמשהו לא בסדר כדאי לך לספר להורים שלך
עדיף שהם ידעו עכשיו מאשר שיגלו את זה כשזה יתדרדר
ככל שמחכים יותר ככה הדברים מתדרדרים יותר זה לא פשוט יעלם וההורים שלך ידעו בשלב מסוים עדיף שזה יהיה ממך ואני בטוחה שהם יהיו גאים שהיה לך אומץ לספר להם
לדעתי חברה שלך לא בסדר שהיא אומרת לך שאין לה כוח לעזור לך.
בכל מקרה, כדאי שתשתפי את ההורים שלך בזה. גם אם זה "תיק", כרגע יותר קל לעצור את זה, מאשר עוד שנה באשפוז חס וחלילה.
ותבהירי להורים את המספרים שאת אוכלת, שלא יגידו לך "כן את באמת צריכה לאכול בריא" ולא יבינו שאת לא אוכלת כלום. באמת שאת כמעט ולא אוכלת כלום...
מוזמנת לדבר איתי.
מתמודד עם אנורקסיה ובולימיה (קשות!) וכרגע בסיום תהליכי החלמה.
אשמח לעזור בכל דרך וגם להמליץ על טיפול מתאים אם תרגישי בנוח.
Koy
קרה,
אני שומע מדברייך את העומס והקושי הרגשי שאת סוחבת. מצד אחד את מתארת את הקונפליקט היום יומי - שלאכול כמות גדולה יותר גורמת לך לתחושה לא טובה אך לאכול כמות מעטה מדי גם לא עושה לך טוב.
לפי מה ששיתפת, את מתחשבת בהורייך וניכר שלא היית רוצה שידאגו. זה יפה, ונראה שאת מאמינה שבאמת אכפת להם ובזה זכית. אני יכול רק לדמיין כמה מטלטלת ההרגשה שאת מתארת - הקושי האמתי שקיים באכילה, ההתלבטות אם לספר, התחושה שאולי אין למי לספר והאשמה.

אני רוצה לספר לך שאני מתנדב בסה"ר - סיוע והקשבה ברשת.
הייתי רוצה להזמין אותך להאזין לפודקאסט בנושא הפרעות אכילה באתר שלנו.
https://sahar.org.il/eating-disorders/

תוכלי גם לפנות למרכז המידע להפרעות אכילה, שם ידעו לספק לך מידע מקצועי והמלצות בנושא: טלפון - 074-7556136

בנוסף, אם תרצי להמשיך ולשתף באנונימיות, אני מזמין אותך לצ'אט שלנו שם תוכלי לקבל אוזן קשבת וכתף תומכת.
מחכים לך אם תרצי בכך,
שלך,
מתנדב סה"ר.