שיתפתי את הפסיכולוגית שלי מה שאני באמת מרגישה וקבעו לי ישר תור מחר לפסיכיאטר "הגדול", מה לעשות

אני מאמינה שהם רק רוצים לטפל בך ולעזור לך. כל בעלי התפקידים האלה נמצאים שם כדי שלך יהיה טוב יותר. תדברי עם הפסיכיאטר בכנות והכל יהיה טוב

את סיפרת למישהו קרוב?
חברות,משפחה קרובה?

כל עוד זה לא מצב מסכן חיים, זה נורא מתסכל כשלא שואלים אם זה בסדר. קרה לי פעם, וזה פשוט הורס את היחס. אז מה הקונספט בלשתף אם בכל מקרה זה יעבור הלאה.
הייתי אומרת את זה לפסיכולוגית, אני בטוחה שהיא תבין ותסביר את המצב כדי שלך ירגיש יותר נוח.

שואל השאלה:
זה פשוט מצב נפשי כבר שנתיים, אמרתי לה שאני לא רואה מוטיבציה לעתיד ושאם אמשיך להרגיש ככה עוד הרבה זמן אני לא יודעת מה יקרה

תרצי לשתף מה קרה?