אנשים שהיו ביישנים ושקטים איך התגברתם על זה?

לא התגברתי עדיין,אבל פשוט אל תשימי לאף אחד ותנסי להתחבר לכולם ולא לפחד מהתגובה של אחרים

אני עדיין עובדת על זה.
פשוט מנסה כמה שיותר לדבר ליד אנשים
ולא לפחד ממה שיגידו עליי.

עדיין עובדת על זה אבל משהו שעזר לי זה הסביבה שלי בעיקר

חיים פעם אחת ואף אחד לא הולך לזכור את מה שאמרתי או את הדעה שלי לגביי משהו מסוים.
אז פשוט הבנתי שתמיד אנשים יגיבו ואנשים ידברו פשוט לא להתייחס כי אם נתייחס לכל מילה קטנה זה באמת לא יעזור לשום דבר.

הייתה לי את הפראזה הזאת ויש לי אותה עדיין אבל רק מול אנשים מסויימים
המטרה היא בעיקר לפתח ביטחון עצמי. ללמוד על עצמך יותר לעומק ואז מתוך זה להתגבר. לנסות ולהפתח יותר בפני קרובים ומשם אולי גם לאנשים שאת פחות מכירה.

התחלתי לשים פשוט פס על מחשבות של אנשים ותגובות שלהם על מה שאגיד.
זה לוקח זמן, אבל מתחילים בצעדים קטנים ומתקדמים עם זה.

אבל היתה לי תקופה ארוכה שהדרכתי ופשוט עשיתי לעצמי דמות שאני מתנהגת כמוה כשאני מדריכה ואותה דמות היא מלאת ביטחון, כריזמה וסמכות.

לנסוץ לא לשים ז'ן על אף אחד

מצטרף לשאלה

התחלתי לחשוב פחות מה יגידו עלי ולנסות להעיז דברים שלא הייתי עושה אני גם אצל פסיכולוגית שמאוד עוזרת לי

פעם ביום לכי למקום ציבורי ותצרחי דברים מפגרים

תוך חודשיים זה ייעלם, תתמודדי עם הפחד פעם אחר פעם

לא לגמרי התגברתי על זה אבל בהחלט עשיתי שינוי משמעותי, נתחיל מזה שעברתי לביהס רק של בנות שממש העלה לי את הביטחון העצמי והתחלתי להרגיש ממש אני בסביבה שאני נמצאת בה כי ביסודי כשהייתי עם בנים הייתי נורא סגורה. לאט לאט התחלתי להבין שאני צריכה לעמוד על שלי ולהגיד דברים מבלי להתבייש ושלאף אחד באמת לא כזה אכפת מזה. אלא ההפך, תגידי את הדעות שלך מבלי לתת חשבון כי רק אוהבים את זה
אני עדיין ביישנית אבל הרבה פחות מהעבר.

וואי שאלה קשה האמת לא התגברו על זה לגמרי זה תהליך אבל אצלי זה האמת לא התחיל ממני מישהי שאיתי בעבודה פשוט ניגשה אליי התחילה לדבר איתי ולגרום לי להיפתח והכירה לי את כולם כשהייתי חדש ולאט לאט נפתחתי שם לאנשים וזה עזר לי גם כלפי חוץ לא לפחד להביע דעה או לא לפחד לדבר ולא להתבייש(עדיין יש מקומות שאני שותק בהן כמו דק לצערי אבל אני עוד עובד על זה וזה הרבה פחות גרוע ממה שהיה פעם)

לי משהו שעבד וממש עוזר לי ואני עוד מעט לגמרי עברתי את זה, זה פשוט למצוא את המקום שלך לא משנה איפה, (אני מצאתי בתנועת הנוער), ופשוט להרגיש בנוח שם, ובאמת שמשם ממשיכים להרגיש בנוח כל הזמן, גם לבית ספר ולהכל.

התחלתי להשקיע בעצמי
מבחינת מראה זה היה קל- למצוא את הסטייל שלי ואת הגזרות בגדים שנכונים לגוף שלי, למדתי להתאפר טוב ולטפח את עור הפנים שלי, לטפח את השיער שלי , בושם וכאלה
כבר הרגשתי יותר טוב עם עצמי
אבל לעבוד על עצמך מבפנים זה הכי חשוב
ועל זה אני עדיין עובדת
וזה מאוד קשה- יש עליות וירידות
כמו שטיפחתי את עצמי מבחוץ אני מחפשת איך לטפח את עצמי מבפנים
אני משקיעה בלימודים ומנסה להכיר אנשים חדשים ולהיות עם אופי יותר שמח וזורם אבל מצד שני לא לוותר על העקרונות והערכים והעומק שלי

לאף אחד לא אכפת מאחרים, אנשים מתעסקים רק בעצמם

מנסה להתגבר על זה עדיין

לא צריך להתגבר על ביישנות, צריך להשלים איתה, לגשת לדברים מהמקום שלה. עבור אדם שביישן מטבעו אז להיות הכי רועש והכי בולט זה סתם יזיק, זה זיוף, עצמי כוזב, צריך לפתח את מה שכבר יש לך למקום שלם לא לנסות להשיג מה שאין לך.

עבדתי במלצרות ועכשיו בחנות
ואני חייבת לדבר ולהראות ביטחון עצמי
למדתי שפת גוף
:)

הכרחתי את עצמי לעשות דברים שהביכו אותי והאמת אני ממש גאה בתוצאות כי כקגע אני ממש לא כמו שהייתי פעם

אני לא

זה לא תהליך של יום , ואני עדיין מנסה יום יום , קודם צריך לקבל ביטחון עצמי , מה שנקרא תזייפי עד שבאמת היה לך , תסתכלי על עצמך בעניים נחמדות יותר ותביני את הערך שלך , אחר כך פשוט תהיי את תגידי מה שניראה לך , תדברי עם מי שבא לך ופשוט תהיי את, עם הזמן זה פשוט יבוא לך בטבעי

עובדים על זה

עם רב האנשים אני עדיין כזאת אבל י שאנשים שאני פשוט מבינה שאין סיבה והם אפילו יותר גרועים ממני אז אני פשוט צריכה בפעם אחת יותר להפתח ולראות איך הכל סבבה

שימי זין על כולם!! ובאמת שימי

הבנתי שלא באמת אכפת לי מה אנשים חושבים עלי
לפעמים זה עדיין קשה אבל אחרי המילה הראשון שעושים בחופשיות זה הרבה יותר קל

שימי על כולם זין ועל תשווי ת'עצמך לאף אחת

צריך ללמוד להשים *ין על העולם
באמת שלא היתה ילדה יותר ביישנית ממני ועכשיו נפתחתי כי למדתי לשים פס על אנשים

פעם הייתי ממש ביישנית ופחדתי מלדבר עם אנשים והיום אני אומרת כל מה שאני רוצה (כמובן בלי לפגוע באנשים) ואין לי פחד...אבל תמיד יש מה להשתפר.

אני התגברץי על זה בכך שאמרתי למה אני צריכה להיות ככה?בגלל שאני מפחדת ממה שיחשבו עליי? ואם יחשבו עליי שאנלא יודעת מה אז... מה הלאה? אז דיברו עליי, ו... מעכשיו אני לא אראה את דעתי, אסתום ואפגע? זה לא הולך ככה.
תביני שאין לך במה להתבייש וזו את ולמי שיש בעיה שיתאבד

למדתי להכיר את הסביבה,את האנשים שסובלים אותי ואז לאט לאט נהיה לי יותר ביטחון איתם ונהניתי ממש בנוח איתם. אם אתם לא מצליחים להתגבר אף פעם כנראה שיש לכם בעיות אימון.

מצטרפת לשאלה אשמח לדעת

השגתי ביטחון

תדברי חופשי ואל תיתביישי

התחלתי לזייף בטחון עצמי זה דווקא די עוזר

כולם כותבים מגילות אבל אגיד לך חד וחלק,
הזמן עושה את שלא

עדיין עובד על זה אבל הדרך הכי טובה להתגבר על זה זה פשוט לעשות דברים שפחדת לעשות, להיות מביך כזה או לעשות בושות אבל בקטע טוב
דברים כאלה, הבנת?

אני עדיין כזאת :,/

שיניתי סביבה ודיברתי גם אם היה מפחיד, כל יום עשיתי משהו שמפחיד אותי עד שהתרגלתי

אני עדיין ביישנית, ועדיין, זה לא כל כך נראה לעין.
כל פעם כשאני רוצה לדבר עם מישהו, או לעשות משהו שנורא מלחיץ אותי, אני חוזרת לעצמי בראש שזה שטויות ולאף אחד לא אכפת, כי אני כן יודעת את זה, ועדיין נלחצת. כן בהתחלה כל פעם שעשיתי את זה רעדו לי הרגליים וממש התאמצתי להסתיר את זה, אבל זה משתפר.

אל תחשבי על מה שהם חןשבים תחשבי על איך היית רוצה להיות ופשוט תהיי. תהיי את. משוחררת זורמת מצחיקה פתוחה אם אתרחצה לצעוק תצעקי לבכןת תבכי לצחוק בקול תצחקי. אל תחשבי על מה אחרים חושבים עליך ואיך הם מסתכלים ובוחנים פשוט תהיי את. זה מןשלם

פשוט חשבתי לעצמי, למה לאחרים מגיע להביע את עצמם כלפי החברה ואני לא יכול?
מאז וכמובן אחרי כמה זמן של שינויים, הפכתי להיות יותר חופשי ואפילו אפשר להגיד שאני ההפך מזה היום