כתבתי משהו לכבוד תשעה באב אשמח לשמוע חוות דעת

אמונה שלמה:

חורבן, קושי וכאב נרגשים באוויר,
בכיות קולניות עם נשימות בקצב מהיר,
יהודים שואגים במר להם בצער הגלות,
מייחלים לרגע בו לא יהיו עוד בעבדות,
עומדים, מחובקים ומנגנים "אני מאמין",
כל אחד בחשיבה מאומצת את ראשו מרכין,
"בביאת המשיח" לו הם מצפים,
גם אחרי כל הקשיים,
עדיין ברורה לה הציפייה,
עד כדי כך שגם ביום כזה יש שמץ של שמחה,
שמחה שמהולה בכל כך הרבה תקווה,
הגאולה כבר כאן בזאת אנו בטוחים,
רק לפקוח העיניים ו"מיד הן נגאלים",
גם באמירת הקינות עם צער וכאב,
צריך לזכור שצריך גם שמחה למרות שהלב דואב,
שמחה ממה אתם שואלים?
שמחה מזה שגם בשעה כזאת קשה, את השם אנחנו עובדים,
"עבדו את השם בשמחה!"
זה כולל גם בשעה הכי הכי קשה...
אז תאמינו תצפו בלי להתמהמה,
סך הכל מחכים שנשתגע,
במובן החיובי כמובן...
שכל אחד יצעק, "להפוך את העולם היום" אני מוכן!!!