אנשים שהיו בדיכאון

הלכתי לאבחון
בלי זה אי אפשר להגיד שאתה בדיכאון

דיכאון

הרגשתי פשוט ריקה כאילו חסר לי משהו ולא הבנתי מה קורה לי הייתי בוכה בלי סיבה ומרגישה שפשוט אין סיבה לכלום הייתי חושבת על דברים שאני לא מאחלת לאף אחד לחשוב לקח זמן עד שהבנתי מה עובר עליי והלכתי לאיבחון

הלכתי לפסיכולוגית ששלחה אותי לאיבחון וככה הבנתי שזה באמת המצב שהיה לי בעבר.
פשוט היה לי עצב שלא נגמר ולא הייתה לי שליטה על התחושות שלי בשום צורה
הגעתי לרגעי קיצון שרציתי מאוד להיעלם והדרך הייתה לפגוע מאוד בעצמי, לא רק גופנית אלא גם נפשית
ובגדול פשוט הרגשתי שאני חי בלופ שלא נגמר
והרגשה שאני לעולם אבל לעולם לא אתעורר מהסיוט הזה
אבל הוכחתי להרגשה הזו שהיא טועה ודווקא היום אני חי חיים שלא ציפיתי שאחיה

לא אובחנתי על ידי גורם מוסמך, אבל זה חד משמעית היה דיכאון.
זה הגיע למצב שהריקנות שלטה בי כל כך עד למצב שחוויתי ניתוקים. הרגשתי פשוט נורא, היה בי עצב שלא הרפה והרגשתי שדברים שפעם נהניתי מהם הפכו להיות.. ממש כלום, חסרי משמעות. הפגיעה העצמית והאבדנות גם כמובן רלוונטיות לאבחון העצמי הזה שלי.

לא מרגישה שום דבר רוב הזמן אלא אם כן זה עייפות וחוסר אנרגיה
אין שום מוטיבציה לעשות דברים ולקופ בבוקר
גם אני מנותקת מהסביבה כדי להתמודד עם זה

רקדתי לעומת הכאב

עדיין מאובחנת בדיכאון
כבר כמה שנים
ברגע שהרגשתי שזה עצב ממושך שגרם לי להרגשה רעה ממש
ואני רואה אנשים סביבי שנכון, גם להם יש נפילות אבל הם מצליחים לקום מהם
ולי היה ממש ממש קשה
הלכתי לטיפול ואבחנו אותי
הרגשתי פשוט ריקה
כלום ושום דבר בפנים מלווה בעצב מאוד גדול

הייתי באבחון
ופזיגיאטרעת קבעה שאני בדיכאון