תשובה אחת
תפרוק אצלי בפרטי אחי
באותו הנושא:
אני בתקופה ממש קשה בחיים ואשמח שתקראו פריקה...
באתי עם 2 חברים ממש טובים לחטיבה...
הכרנו חברים חדשים והקמנו "גאנג" חדש...
היה ילד אחד לא מקובל חברתית ועם ביטחון עצמי מאוד נמוך ומהרגע הזה חברים שלי הפכו להיות בריונים שופטים ומחרימים כל ילד שלא היה נראה טוב בעינם שזה אף פעם לא היו חברים שלי פעם היינו הכי ההפך... אותו הילד (בוא נקרא לו יוסי) אז הם התחילו לצחוק עליו ולקרוא לו בשמות ולדבר עליו מאחורי הגב והתחילו לקרוא לו "גובלין" כי הוא אוהב ירוק ולובש הרבה ירוק ואני הרגשתי לא טוב עם זה, בחיים לא צחקתי על מישהו או התבריינתי אל מישהו וזה פשוט הרגיש לי לא נכון כי אני גם מישהו שמקבל את כולם אף פעם אני לא שופט וכל אחד יכול פשוט לבוא ולהתחיל איתי שיחה אני הכי מקבל והכי זורם שיש אבל אמרתי לעצמי שהם תכף יפסיקו, עד שזה ממש החמיר, הבית ספר גילה את חברים שלי (כיתה ח) מעשנים וייפ (אני הייתי בהלם ממה ששמעתי הם הפכו להיות פשוט בריונים ערסים ומדרדרים את עצמם, אני לא האמנתי שזה היו החברים הכי טובים שלי אני בקושי זיהיתי אותם כבר) בתוך הבית ספר ליד המגרש ספורט ודבר הראשון שהם עשו זה להאשים את "יוסי" בהלשנה ומכאן הבריונות התחילה להתגבר ואני החלטתי שזהו שאני לא יכול לקחת חלק מזה או להתעלם מזה, והתחלתי לבלות יותר עם יוסי ועזרתי לו והגנתי עליו כי פשוט לא יכולתי כבר לא היה אכפת לי שאלה היו החברים הכי טובים שלי אני פשוט לא יכלתי להמשיך את ההצגה הזאת שהכל בסדר בחיים בזמן שילד חווה בריונות ואני יכול לעצור את זה... ואז הם גם התחילו להחרים ולהתבריין אליי עם זה לא להזמין אותי למסיבות או לבילויים, אבל במצב כזה כבר לא היה לי אכפת, לא רציתי במילא ללכת לבלות איתם או להיות איתם...
גיליתי חבר חדש שממש ממש דומה לי בתחביבים והתחלתי להפסיק לחשוב על מה אחרים אומרים התחלתי להפגש עם אנשים "מוזרים" בדיוק כמוני (מה שלא הייתי מחשיב את עצמי פעם) פשוט שמתי פס על כל החברה הזאת...
מצד אחד איבדתי חברי ילדות מצד שני הרווחתי חבר מעולה וטוב אני לא יודע אם מה שעשיתי היה טוב ועדיין חבל לי על 2 החברים...
אני שמח שכתבתי את כל זה זה ממש עוזר לי להתמודד כרגע
תודה רבה לכם שקראתם סליחה שזה ממש ארוך
הכרנו חברים חדשים והקמנו "גאנג" חדש...
היה ילד אחד לא מקובל חברתית ועם ביטחון עצמי מאוד נמוך ומהרגע הזה חברים שלי הפכו להיות בריונים שופטים ומחרימים כל ילד שלא היה נראה טוב בעינם שזה אף פעם לא היו חברים שלי פעם היינו הכי ההפך... אותו הילד (בוא נקרא לו יוסי) אז הם התחילו לצחוק עליו ולקרוא לו בשמות ולדבר עליו מאחורי הגב והתחילו לקרוא לו "גובלין" כי הוא אוהב ירוק ולובש הרבה ירוק ואני הרגשתי לא טוב עם זה, בחיים לא צחקתי על מישהו או התבריינתי אל מישהו וזה פשוט הרגיש לי לא נכון כי אני גם מישהו שמקבל את כולם אף פעם אני לא שופט וכל אחד יכול פשוט לבוא ולהתחיל איתי שיחה אני הכי מקבל והכי זורם שיש אבל אמרתי לעצמי שהם תכף יפסיקו, עד שזה ממש החמיר, הבית ספר גילה את חברים שלי (כיתה ח) מעשנים וייפ (אני הייתי בהלם ממה ששמעתי הם הפכו להיות פשוט בריונים ערסים ומדרדרים את עצמם, אני לא האמנתי שזה היו החברים הכי טובים שלי אני בקושי זיהיתי אותם כבר) בתוך הבית ספר ליד המגרש ספורט ודבר הראשון שהם עשו זה להאשים את "יוסי" בהלשנה ומכאן הבריונות התחילה להתגבר ואני החלטתי שזהו שאני לא יכול לקחת חלק מזה או להתעלם מזה, והתחלתי לבלות יותר עם יוסי ועזרתי לו והגנתי עליו כי פשוט לא יכולתי כבר לא היה אכפת לי שאלה היו החברים הכי טובים שלי אני פשוט לא יכלתי להמשיך את ההצגה הזאת שהכל בסדר בחיים בזמן שילד חווה בריונות ואני יכול לעצור את זה... ואז הם גם התחילו להחרים ולהתבריין אליי עם זה לא להזמין אותי למסיבות או לבילויים, אבל במצב כזה כבר לא היה לי אכפת, לא רציתי במילא ללכת לבלות איתם או להיות איתם...
גיליתי חבר חדש שממש ממש דומה לי בתחביבים והתחלתי להפסיק לחשוב על מה אחרים אומרים התחלתי להפגש עם אנשים "מוזרים" בדיוק כמוני (מה שלא הייתי מחשיב את עצמי פעם) פשוט שמתי פס על כל החברה הזאת...
מצד אחד איבדתי חברי ילדות מצד שני הרווחתי חבר מעולה וטוב אני לא יודע אם מה שעשיתי היה טוב ועדיין חבל לי על 2 החברים...
אני שמח שכתבתי את כל זה זה ממש עוזר לי להתמודד כרגע
תודה רבה לכם שקראתם סליחה שזה ממש ארוך
25 באפריל 2023, 22:51