סתם קטע פריקה שכתבתי, אשמח שתקראו-.

להיות לבד ליד מלא אנשים.להרגיש לבד עם כל החברים.לחיות בחלום משלך, ולחלום, ולא להפסיק.לתת לעצמך את מה שנראלך נכון.לעופף בענן קטן, מעל האדמה, מעל העולם, להיות חופשיה...לא להיות בכלא עם אורות לבנים וקרים.עם אנשים מבוגרים המחליטים על חיינו.לתת לנו להיות עצמנו. לבדנו.בעולם משלנו.גם אם אני ארצה לדבר, לא אצליח.אני אעמוד שם ופשוט אשתוק.כמו פחדנית.אבל אני לא.אני לא פחדנית.אני לא רוצה להיות פחדנית.אני רוצה להיות אמיצה.להגיד מה שאני חושבת בלי לפחד.להיות עצמי.'זה לטובתך, את תהני..!' כל הזמן אומרים לי.אבל אני לא נהנת.אני מרגישה כלואה בתוך עצמי ובתוך מבוך לא פטור.אבל עכשיו, עכשיו זה נגמר.לא להרבה זמן, אבל נגמר.וזה טוב.זה נותן לי חופש.יכולת לבחור.יכולת לחיות.