פריקה אשמח שתקראו יודעת שזה לא שאלה אבל אשמח לחוות דעת בכל מקרה

מרגישה על הקצה, רק עוד שניה ומשהו יקרה.
רק עוד שניה ואני אשבר לאלפי רסיסים לחתיכות שבורות קטנות.
רק עוד רגע וכבר לא אהיה קיימת אהפוך לרוח שאינה נושמת אך קיימת.
החיים הם אינסופיים וכידוע שיש גם גלגול נשמות.
מרגישה שבחיים האלו אני לא מצליחה האם נגזר עליי להיות לבד.
האם נגזר עליי לסבול בבית?
האם זו אני או שזו מישהי אחרת.
וכל יום אני מתעוררת מרגישה שנכנסתי לסרט אבל סיוט.
מקווה יום אחד להתעורר ולהגיד די זה נגמר.
אולי כשאסיים את הבית ספר כשאסיים להרגיש לבד ולא שייכת אתעורר סוף סוף.
מרגישה כמו זכוכית שנשברת מרגישה שבורה ואיש לא יוכל לתקן אותי.
כי את מה שאבד את מה שנעלם איש לא יוכל לבוא ולתקן לשפר.
שבורה. ואסתכל אל המים ואבקש חיים ובתמורה אקבל רק עוד סבל.
הים ייסגר ואני אשאר שפופה ליד הצוק בוכה ושבורה מתמזגת עם הטבע ולאט לאט נעלמת.
אישיות מיוחדת מצפה לאור מצפה לשמוח האם אקבל בקרוב?
כאב אינסופי בליבי בדידות ותחושה עצובה.
היא מחפשת את עצמה עד עכשיו. ילדה שבורה.