לדעתכם אנשים שלא רוצים להתגייס לקרבי פחות טובים מאנשים שכן מתגייסים לקרבי?

לא מסכימה
רק בישראל אולי זה יהיה נורמלי לחשוב ככה
אבל אני לא מבינה באיזה קטע בן אדם שלא רוצה אשכרה ללכת לשטח ולהילחם, לסכן את חייו זה מישהו שפחות טוב מאחרים
זה לא שטויות

שואל השאלה:
למה לא

לא. אפשר לתרום בהמון דרכים, מערך הלוחמה צריך גם את המערך תומכי לחימה והעורפיים שיאפשרו לו לבצע את התפקיד בצורה הטובה ביותר.
כל תפקיד כמעט בצבא הוא חשוב ומשמעותי לתפקוד של הצבא.

תקשיב צבא מורכב מהמון דברים לא רק מחיילים קרבים
זה בסדר גמור

לא הייתי אומרת שהם פחות טובים, אבל כן משהו בהערכה שלי כלפיהם תרד. אני לא שופטת, כי אני מבינה את הסיבות. אבל קשה לי עם זה קצת. כל עוד הם כן רוצים לתרום פשוט לא בתפקיד קרבי אז זה בסדר, אבל אם יש להם את האופציה לתרום והם מעדיפים לבחור בתפקיד לא משמעותי בשבילי שיהיה להם קל אז עם זה אני לא מסכימה

שואל השאלה:
מאליה
ואם יש מישהו שלא ממש מעוניין בלתרום משמעותית לצבא אז הוא בוחר להיות ביומיות?

בחירה שלו אם זה נובע ממניעים של לא בא לו לעבוד ולא אכפת לו ולא מזיז לו ומצפה שכולם יעשו את המיטב שלהם כדי שהצבא יעבוד וישמור עליו כשהוא אזרח אז כן לדעתי זה הופך אותו לפחות מוערך.

שואל השאלה:
dark might

פחות טובים = שווים פחות, או פחות טובים במובן של הלב שלהם, איכותיים פחות, שאף אחד לא יעריך אותם.

שואל השאלה:
לא הבנתי אז מאליה, אם אדם רוצה להיות יומיות כי אין לו רצון לתרום משמעותית לצבא אז הוא פחות מוערך? כי לי אין שאיפה משמעותית לצבא

כן, הוא פחות מוערך.
אבל כן אציין שיומיות - לא אומר תפקיד לא משמעותי.

שואל השאלה:
למה? והאם בתור בן אדם או בתור חייל? והאם אדם כזה פחות טוב מקרביים? פחות איכותי?

אפשר לעשות דברים משמעותיים בחיים ולתרום מלא גם בלי קשר לצבא

לדעתי דבר כזה לבדו לא יכול להעיד באופן חד משמעי מה זאת ה"איכות" של הבן אדם. אבל זה די ברור שאנשים יעריכו יותר בן אדם שמוכן לסכן את עצמו כשהוא הולך לתפקיד קרבי בלוחמה.
ואם אותו אחד שבוחר ללכת לתפקיד, בוא נגיד, "קל", והוא מחפף בו ולא משקיע ורק עושה את המינימום שבמינימום כדי להגיד "הנה עשיתי" ושיעזבו אותו,
ומצפה שהוא יקבל את הרמה הכי גבוהה של הצבא כשהוא לא מוכן להשקיע את הרמה הזו לא משנה איזה תפקיד הוא קיבל - אז זה בהחלט יכול להעיד על האופי של הבן אדם, אבל לא אקצין ואגיד שזה כלעצמו קובע ומגדיר את הבן אדם.

שואל השאלה:
יומיות זה תפקיד לא משמעותי, תפסיקו לזבל בשכל

זה לא אומר עליך שבתור בן אדם אתה פחות איכותי, אבל זה כן גורם לי אישית פחות להעריך אותך. למה? כי אני חושבת שאם אתה חי במדינה הזאת, ואנחנו חיים במדינה שאין מה לעשות נולדנו למציאות שבה צריך כמה שיותר אנשים שיתגייסו אז יש חוק גיוס חובה, המינימום שאתה יכול לעשות הוא לתרום את חלקך ולנסות להשפיע ולעשות שירות משמעותי. אם בן אדם יגיד לי שלא אכפת לו ולא חשוב לו לתרום למדינה, שהוא רק רוצה לעשות שירות קל בשביל הנוחות שלו אז המחשבה שלי עליו תשתנה לרעה כי אני לא רואה את הגישה הזאת כגישה נכונה.
מעבר לזה, הצבא התפתח מהמון בחינות ויש המון תפקידים שיכולים לקדם לאחר השחרור באזרחות והמון מסלולים שבהם אפשר לבחור מקצוע וללמוד אותו, או ללכת לתפקיד שההתעסקות בו היא בתחום שמעניין אותך.

היית בצבא שאתה אומר את זה? כאחת שהייתה בצבא היו אצלי הרבה אנשים מאוד משמעותיים שתפעלו את כל המערך המבצעי ותומך לחימה והם עשו יומיות. הם היו תותחים אחד אחד והעבודה הקשה שלהם זה מה שאיפשר את התפעולים המהירים של צה"ל מול גורמים עוינים. (לא אפרט מעבר).
והם עשו יומיות.
ולעומתם הייתה עובדת רס"ר שהייתה מגיעה ב10 בבוקר, הולכת ב13 וכל השלוש שעות הייתה יושבת במשרד בפלאפון ולא עושה כלום.
עכשיו אני לא מבזה אותה כי אני יודעת שהיו לה סיבות מאוד מוצדקות לקבל את תנאי השירות האלה אבל מבחינת התרומה שלה לצבא - בוא נגיד שאם היא לא הייתה בבסיס, אף אחד לא היה חש את ההבדל.

שואל השאלה:
יותר יעריכו בתור חייל כן, אבל בתור בן אדם?

מאליה, זה לא מה שאמרתי, מה הקשר? אמרתי אדם שפשוט לא שואף למשהו משמעותי בצבא, אין לו רצון לתרום יכול להיות שהוא מפחד למות או עם חרדות קטנות או פשוט רוצה לא לסבול בשנים האלו ומעדיף את היומיות וגם שיהיה לו זמן, הוא לא מצפה לקבל דברים טובים מהצבא אם הוא משרת ביומיות
הוא לא מצפה כלום
הוא פשוט רוצה להיות ביומיות כי הוא לא רוצה קרבי
הוא לא מרגיש רצון לעשות משהו משמעותי
אולי הוא מפחד
אבל הוא פשוט בחר לא ללכת לקרבי, ואין משהו שממש מנע ממנו ללכת, אין לו ממש חרדות ואין לו משהו בריאותי או נפשי


האם הוא שווה פחות בתור בן אדם? ושוב אני מדבר גם על אדם שיכול מאוד לאהוב ולהיות אכפתי בלי קשר
כי אני רואה שאנשים שופטים אנשים לפי מה שהם היו בצבא
ואני,
אם אני לא אהיה קרבי,
יעריכו אותי? מישהי תרצה אותי? אני אהיה פחות איכותי? פחות נחשב אדם טוב? פחות מוערך?

חחח יש כל כך הרבה תפקידים בצהל שהם משמעותיים אבל זה תפקיד שעושים בו יומיות, אין קשר בין הדברים. זה קשור להרגשה אישית, אני אישית ארגיש שאוכל לתרום יותר בתפקיד בבסיס סגור, אבל זה לא הופך את התפקידים שבהם עושים יומיות ללא משמעותיים. וחוץ מזה, יש הרבה תפקידים שיש באותו תפקיד אופציה לגם יומיות וגם בסיס סגור, אז אין קשר בין הדברים.

שואל השאלה:
בעמותות לא חושב שיש לי בעיה לעזור דארק נייט
אבל הייתי מעדיף יומיות כי זה לפחות הדבר שאני הכי מכיר והכי קל לי להשיג כרגע
וגם לא יודע אם בשירות לאומי יהיה לי ממש זמן.
אני יכול לעזור בדרכים אחרות
אבל בצבא אני לא מרגיש חיבור ורצון
אני גם מפחד שהצבא יהרוס לי את התחביבים שלי
וישמיד את הזמן שלי

אתה מבלבל בין דברים פה.
יש להיות בתפקיד קרבי או לא להיות בתפקיד קרבי, ויש להיות בתפקיד משמעותי או לא להיות בתפקיד משמעותי. אנחנו לא מדברים פה על תפקיד קרבי, אם אתה לא הולך לקרבי זה לא אומר עליך משהו ואף אחד לא ישפוט אותך על זה ויגיד שאתה בן אדם פחות טוב. אבל אם תבחר ללכת לתפקיד לא משמעותי כשהייתה לך את האופציה ללכת לתפקיד משמעותי ולתרום את חלקך ולא עשית את זה, אז זה כבר משהו אחר. אף אחד לא יסתכל עליך בכזאת קיצוניות רק כי שירתת בתפקיד ספציפי, אבל זה כן מעיד על תכונות של אדם בעיניי

שואל השאלה:
איזה תפקיד משמעותי אז יש שהוא לא קרבי? ואני לא מדבר על תומך לחימה זה אני לא רוצה

איזה תפקידי יומיות הם משמעותיים בכלל

שואל השאלה:
שמעו מה שחשוב לי בצבא שאני פשוט אעשה מה שאני צריך אבל העיקר יהיה לי זמן גם לעבוד תוך כדי וגם זמן לתחביבים, חברים ומשפחה
מבינים? גם זמן לא קטן לעצמי, וגם זמן לא קטן לעבודה

החשיבה הזאת שרק תפקיד קרבי הוא משמעותי זה לא נכון. צה"ל מורכב מכל כך הרבה תפקידים וכל אחד מהם תורם בדרך שלו. יש כאלה שיותר ויש כאלה שפחות ויש כאלה שבכלל לא, אבל יש. ויש גם תפקידים משמעותיים עם יומיות ואתה יכול להגיע לתפקידים האלה אם תרצה. בן כמה אתה? באיזה שלב אתה?

שואל השאלה:
אבל אני מפחד שאנשים ישנאו אותי או לא יעריכו אותי. אני מרגיש שחלק בי צריך את ההערכה הזאת ושחלק בי אמור לקבל הערכה. אני מרגיש שלפעמים אני באמת בן אדם טוב אבל כשמדברים על צבא זה לא משהו שממש מדבר אליי. אני מפחד שלא יהיה לי זמן, מפחד שאנטוש איזה תחביב חשוב שיהיה לי בגלל זה, ואני מפחד להיפצע או לקבל טראומות או לאבד חבר אם אהיה קרבי.

שואל השאלה:
אני בן 17 אני עדיין לא סיימתי בית ספר
אבל אלו תפקידים משמעותיים הם יומיות תני דוגמה

שואל השאלה:
על מה הגבת, דארק נייט, איזה תגובה שהגבתי השבת לה בתור חשיבה בינארית

אתה לא צריך לחשוב על מה אנשים יחשבו ואיך הם יקבלו אותך בעקבות התפקיד שאליו תתגייס. אתה לא חייב ללכת לקרבי אם אתה לא רוצה, השיקולים שלך באמת מובנים (למרות שצהל לא כל כך מתחשב אם יש את הנתונים).
אני ממליצה לך להיכנס לאתר מתגייסים ולקרוא על התפקידים שם, יש שם יחסית הרבה תפקידים. תבין לאיזה כיוון אתה יורת מתחבר ומה מושך אותך, ואחר כך תחפש בגוגל מה התנאי שירות של התפקיד. אתה תראה שתמצא המון תפקידים טובים ועם אופציה ליומיות

שואל השאלה:
תשמעי יכולים לסדר לי בקלות יומיות באיזה בסיס ספציפי. אני חושב כשאגיע אל הגשר אחצה וכשאהיה שם ביומיות אבדוק לעומק מה תפקיד משמעותי ומה ההשלכות לזה ואם הוא משמעותי אין לי בעיה. אני פשוט מפחד מהדברים הבאים:

לנטוש את התחביב שלי.
שלא יהיה לי ממש זמן.
לא יהיה לי ממש זמן לעבוד.
אנשים לא יאהבו אותי כלכך על הבחירה הזאת.
אני יחשב פחות טוב מאנשים שבחרו לעשות משהו משמעותי.


אני יכול לתרום בהמון דרכים שאני יכול, אבל בצבא, לא יודע. לדוגמה תרמתי 100 שקל לאלה שמביאים אוכל לחיילים. אם היה לי מספיק הייתי תורם עוד לא אכפת לי.
אבל הקטע הוא שהצבא זה כבר מסגרת אחרת ומפחידה שיכולה להשמיד את הזמן שלי.

שואל השאלה:
למה טיפול פסיכולוגי? מה הקשר עיוותי חשיבה? אני פחות טוב מאחרים כי אני לא רוצה לעשות קרבי או משהו משמעותי ברמה וזו עובדה

שואל השאלה:
אבל אם אני אהיה ביומיות איך בדיוק אתרום לצבא

שואל השאלה:
אבל אני לא אהיה ב8200
אני לא רוצה להיות
אני לא רוצה להיות בדברים כאלה
אלא כמו שעושים בבסיס יומיות
לא יודע מה עושים שם בדיוק
ואז יהיה לי זמן לעצמי ולעבודה

כמובן שזה לא אומר שאני רע
אבל אני מדבר על האם אני פחות טוב מאחרים בגלל זה

שואל השאלה:
תפקיד? אין לי
אני עדיין לא התגייסתי
לא עשיתי יום המאה
אני פשוט בטוח שאוכל להיות באיזה בסיס ספציפי שיוכלו לסדר לי שם בלי המון בעיות


אין לי בעיה לעשות שם דברים משמעותיים
בין אם זה אני אהיה שם ביומיות ואז אצא לעשות דברים למען הקהילה
אבל הקטע שאני מפחד עכשיו לבדוק על הצבא
אני פשוט נותן לזה לזרום

שואל השאלה:
לכתוב וזה

תקשיב, אני מבינה את השיקולים שלך, באמת. אבל אני חושבת שהגישה הזאת שבה הזמן הוא הדבר היחיד שעומד לפניך זה לא נכון. בכל שלב בחיים, לא משנה מתי, תמיד אין זמן. לכל מקום שתלך אליו אתה תמיד תרגיש כמה אתה לא מספיק דברים וכמה אתה רוצה להגיע לפה ולשם אבל לא יכול והתחושה הזאת תמיד תהיה. אבל אתה יודע מה כן יכול לעזור לתחושה הזאת? זה שבזמן שאתה בצבא, כן תעשה משהו משמעותי. זה מאוד חשוב בעיניי שאם כבר אתה עושה שירות צבאי ונותן כל כך הרהה זמן מהחיים שלך לצבא אז כבר תשקיע בזה ותצא משם עם משהו להמשך. ואתה יודע משהו? הצבא נותן לך כל כך הרבה דברים וכלים לחיים, עם כל החרא שאתה יכול לאכול לפעמים. זה מבגר ומפתח בצורה שאתה לא מאמין ופשוט חבל בעיניי שתפספס את זה רק כי פחדת שלא יהיה לך זמן.

אני אענה לך לפי הסדר שכתבת את זה:

1. אין סיבה שתנטוש את התחביבים שלך אם באמת תתמסר אליהם. יהיה לך זמן, אתה תמצא את הזמן אם באמת באמת תרצה. גם אם תשרת בבסיס סגור, יש את הסופשים ויש חופשים ואתה תמצא את הזמן אם זה באמת חשוב לך כמו שאתה אומר.
2. לגבי הזמן, כמו שאמרתי, אם תמשיך לדאוג מזה ככה אתה פשוט תמשיך להיפגע מזה. אם תהפוך את זה לשיקול תמידי אצלך בחיים, אתה תמשיך לפספס המון המון דברים וחבל.
3. תפסיק לחשוב על אנשים אחרים. תעשה מה שאתה חושב שיהיה לך לנכון. האנשים לא מעניינים, כי תמיד יהיה להם מה להגיד והם תמיד יחשבו דברים רעים וטובים. אתה לא צריך לקבל אישור על שום דבר שאתה עושה, אתה זה שצריך להרגיש שלם איתו.

הפואנטה שלי היא שאתה צריך לחשוב על זה שאתה הולך להעביר הרבה זמן בצבא בין אם תרצה ובין אם לא, אז לפחות תעשה את זה בצורה משמעותית שתרגיש שאתה לא מבזבז את הזמן שאתה נמצא בבסיס.

אם אתה מקובע על לעשות כמה שפחות בשביל שיהיה לך זמן לדברים אחרים, אז מה שמרגיש לך. בעיניי זה פחות נכון

שואל השאלה:
1. אני פשוט לא רוצה להיות בבסיס סגור. אני גם רוצה לעבוד תוך כדי.
2. זה נכון, אבל אני רוצה את הזמן של היומיות

שואל השאלה:
לא אמרתי ההפך
אני לא רוצה להיות בבסיס סגור, רוצה להיות בבסיס פתוח
ככה יהיה לי זמן להרוויח כסף לעבוד וגם לעזור להורים, ויהיה לי יותר זמן ויותר רוגע, פחות חרדות

שואל השאלה:
תשמעו. יכול להיות שאני פשוט מפחד מהצבא וזה למה אני מפחד לתכנן כרגע.

תשמעו, מה שחשוב לי (בגלל שצבא זו מסגרת בעייתית, קשוחה וארוכה) אז יכול להיות שלא יהיה לי ממש זמן לתחביבים, לי, וגם לא כל-כך לעבודה.
זה למה אני ממש חושש.

גם, אני לא רוצה להיות בקרבי, אבל אלו כבר סיבות ידועות.

פשוט אני מפחד שאנטוש את התחביב שלי או שלא אעסוק בו בגלל דברים אחרים שיהיו בסדר העדיפויות שלי כי הוא החלום שלי, באמת. בלעדיו אני חצי בן אדם.

יכול להיות ויש שירות לאומי שיתן לי לא מעט זמן פנוי לעצמי. יכול להיות ויש משהו ביומיות שיתן לי זמן, הבעיה שבגלל כל מיני דברים אני לא ממש רוצה לבדוק ולברר. אני נותן לזה לזרום כי אני מאמין שכן אהיה ביומיות בסוף, אוכל להוציא ת"ש לדעתי וגם, אולי יהיו לי קומבינות? בכל אופן, אם בבסיס יומיות הזה אוכל לעשות דברים קצת משמעותיים, אז אין לי בעיה כל עוד אני שליו עם עצמי, וגם אם לא, אם אהיה שליו עם עצמי, מצידי גם לעשות מסע תרומות לצבא או לקהילה, או להתנדב בעצמי באיזו עמותה, ממש לא אכפת לי וכשאהיה שליו עם עצמי, ארצה את זה. באמת. זה למה אני מפחד שאנשים יעריכו אותי פחות מאדם שעשה שירות משמעותי מאוד ושמסכן את חייו, כי אני מרגיש שיש לי מה להראות והרבה, פשוט לא בדרך של קרבי או בדרך של צבא, אלא בדרכים אחרות. אני מרגיש שיכול להיות ואני אדם ממש טוב, אפילו מהרבה חיילים קרביים, אבל פשוט בדרכים אחרות.

שואל השאלה:
אני פשוט רוצה שיעריכו אותי ויאהבו אותי באותה המידה שיאהבו אדם קרבי או אדם שב-8200 או בלא יודע מה, או אדם שממש איבד הרבה בחיים, ואני פחות איבדתי וסבלתי ממנו.

שואל השאלה:
לכתוב

שואל השאלה:
אוכל אולי לשלוח הודעה בפרטי?