אני ממש רוצה לספר לחברות שלי שאני פוגעת בעצמי

פנים מול פנים עדיף אבל איך שנוח לך, זה נושא קשה אז עדיף שתרגישי הכי בנוח כשאת משתפת מישהו על זה

^^ זה יהרוס את איך שהן יסתכלו עלייך, עכשיו כל הזמן הם יהיו כזה "הכל בסדר?" "איך את?" "לא עשית את זה היום כן?" וכאילו מרחמות כאלה אבל תעשי מה בראש שלך

לא נכון, ועדיף לה לספר ולשתף מאשר לשמור בבטן. אם היא תשחרר ותוציא ויהיה לה מישהו לדבר על זה איתו היא תשתפר משמעותית.
אל תישארי בזה לבד זה אף פעם לא נגמר טוב.

^ את צודקת, עדיף לא להשאיר את זה בבטן אבל גם עדיף לא לספר לחברות שלך.
לדעתי את צריכה לספר להורים שלך ואז להתחיל טיפולים אצל פסיכולוגית ואצל פסיכיאטר פעם בחודש ולהשתקם

ברור שבלי קשר עדיף שהיא תספר קודם להורים אבל לפעמים יש דברים שאתה לא יכול להגיד להורים שיותר נוח לך להגיד לחברות

שואל השאלה:
^אני מעדיפה לא לספר להם..
ואת מה זה יהרוס?

היי אנונימית יקרה,

אני קוראת את שכתבת ושומעת שאת נמצאת במצב מאיים ומתיש, מצד אחד את מתמודדת עם כאב פיזי ונפשי ומהצד השני את אולי מחפשת את הדרך לשתף אותו החוצה..

אולי עוברת עליך תקופה מעייפת המערערת אותך וייתכן כי דרך הפגיעה את מוצאת הקלה בהתמודדות עם הקושי שעובר עליך.. אני רק יכולה לתאר כמה כוחות נפשיים צריך בשביל ללכת לספר על הדבר הפרטי הזה שלך כאן ובכלל.

מתארת לעצמי כמה קשה לשתף את הסובבים אותך במצב שאת נמצאת בו, אם לא את ההורים אז את החברות הקרובות לך, את לא בטוחה באיזו דרך ניגשים לספר על כך ואם בכלל כדאי לספר..

את לא צריכה להישאר עם התחושות והלבטים האלה לבד, ייתכנו דרכים לעזור להתמודד עם הכאב והפגיעה שאת גורמת לעצמך

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת, אני מזמינה אותך לשיחה אישית בצ'אט או בווצאפ, בה, אם תרצי בכך, תתאפשר לך האפשרות לשתף את אחד ממתנדבנו שיקשיב למה שיגיע ויהיה שם בשבילך..

מספר הווצאפ הוא 055-9571399 ובנוסף, מצרפת לך לינק לצ'אט.

את לא לבד,
שלך, מתנדבת סה"ר

אל תעשי את זה, זה יהרוס הכל.
קודם תספרי להורים שלך

שואל השאלה:
אנונימית-
אני לא רוצה לספר להורים
אני מעדיפה לחברות