אני גרה עם בן הזוג שלי, לאחרונה לא מרגישה בטוחה בבית - בנים, בנות, אשמח לעזרה וחוות דעתכם

לכי

תדברי איתו על זה ואם והוא לא משתנה פשוט תעזבי את הבית, שמי את עצמך בעדיפות ראשונה ואל תתני לו לזלזל ולהתנהג אלייך ככה

שמעי כל עוד אתם לא נשואים ואין ילדים בסיפור , את לא חייבת לו כלום ומה שעוד יותר אמור להדליק לך איזשהו דגל אדום זה שזה מצב שחוזר שוב ושוב , את לא חייבת לו כלום ולא צריכה לנקות ולבשל לו ככה זוגיות לא עובדת מן הסתם שאם הוא מרוויח יותר הוא צריך לשלם יותר ממך אבל כן אם זה בית משותף מן הסתם ששניכם תשלמו, בכל מקרה זה לא זוגיות את לא אמורה לפחד וקומי ולכי אל תשארי במקום הזה מאמין שאת עדיין צעירה ויש לך את כל החיים להיות מחויבת למישהו ולהתעסק בדברים האלה, תחזרי להורים או שתשכירי דירה לבד בפחות כסף ותשקיעי בלימודים שלך

אני יכולה להגיד לך, שפחות או יותר אני יכולה להבין אותך אני גם חיה עם בן זוגי וכל דבר לא נראלו מה שנקרא. אבל אני לעומתך משלמת פחות וכן כמוך דואגת לבית לסדר וניקיון ולאכול.

אם את מרגישה שזה כבר הקצה ואת מרגישה שאת עומדת במקום ולא מצליחה להתקדם וזה משפיע עלייך לא טוב.
פשוט קומי תיקחי את עצמך ותשכרי לעצמך אפילו יחידה ותחיי איך שאת רוצה ורואה לנכון מבלי שתפחדי או תרגישי מתוסכלת או מבואסת מהמצב.
את צעירה ועוד כשאתם לא בשלבי הנישואים/אירוסים אין לך מה להמשיך.

אם יש ספק, אין ספק!

שואל השאלה:
תודה על החיזוקים!
דיברתי איתו על העניין. ידידה לא מזמן ציינה שבן הזוג שלה משלם שכד וחשבונות, סופר ודברים כאלה בשוטף והיא דואגת לבית. אמרתי שאין עם זה בעיה, אבל אנחנו מתחלקים בהכל ובכל זאת התרומה בבית רחוקה מלהיות שווה, ולכן זה לא הוגן. הוא קפץ לשיחה ואמר "אם הייתי משלם על הכל לא הייתי צריך אותך". שם הפסקתי את השיח, זה גרם לי להרגיש מנוצלת ולא הרגשתי שיש טעם להמשיך.
הייתי רוצה לדבר איתו על זה, אך לצערי חוששת שזה רק יגרום לו לתקוף יותר. כנראה באמת עדיף שאמצא דירה ואעזוב. הוא היה אמור לטוס אך דחה את הטיסה כי הייתי שקופה לגבי חיפוש דירה בזמן הזה, אני חוששת שאם אעשה את זה בשקיפות שוב אמצא עצמי מאוימת...

את לא אמורה להרגיש מאויימת מבן זוג שלך ,ואת לא שפחה עם כל הכבוד , תחתכי את זה ותקדמי את עצמך את בסוף תראי שיגיע הבן אדם הנכון שיהיה לארג' רציני ולא תוותרי על עצמך בגללו

אחותי, אין לך מה להרגיש מאויימת להפך את צריכה להרגיש חזקה. תגיעי להבנה עם עצמך מה את באמת רוצה מהבן זוג שלך. ואם הוא לא מספק את מה שאת צריכה, ולא נכנס אפילו בקצת שותף למשהו. למה את צריכה ילד מגודל? סליחה באמת. אבל אני חושבת שאת נמצאת במקום שאת לא רוצה להיות בו, וסליחה שאני ככה שופטת אבל זה נטו ממה שרשמת. קיים הרבה זלזול בך.
המינימום זה להקל עלייך שלא תרגישי שאת מנהלת הכל לבד.
תכלס במקומך כמו שהוא עקץ אותך הייתי אומרת לו בחזרה, אז כנראה אני לא צריכה אותך אני גם ככה מנהלת הכל לבד.
מילא היה עוזר לך במשהו או גורם לך להרגיש בצורה יותר בטוחה אם זה כלכלית ואם זה יחסית. אבל זה נשמע שאת בצומת דרכים.
במקומך הייתי פשוט קמה והולכת.
הבן זןג שלי לצורך העניין, מסיע אותי לפעמים אוסף אותי (דלק בינינו יקר כיום) בנוסף הוא קונה לי דברים שלפעמים אני לא יכולה להרשות לעצמי ומחזירה לו במשכורת ההבאה שלי ובנוסף אני משלמת שכר דירה אבל לא כמו שהוא מוציא אלא אני משלמת כביכול חצי ובהכל נכנס הקניות, השטויות שאנחנו קונים וכדומה. ברובו הכלכלה זה שלו. ואני יותר דואגת לבית ולאוכל. למרות שגם אני שמה כסף אבל לא בצורה שאני מוצאת את עצמי ללא גרושים.
אני בטוחה שאת יודעת מה את רוצה מעצמך, ומה את רוצה מהבן זוג שלך.
ואם זה לא זה, זה פשוט לא זה. לא בכוח!
אני גם חושבת שזה יקל עלייך כשתגורי לבד )אומנם זה יהיה קשה, אבל הנפש שלך תיהיה שקטה. לא תצטרכי לדאוג, או לאכול תסביכים או להתבאס. את תהיי לעצמך אדונית מה שנקרא

סליחה אבל אפילו לדבר איתו זה בזבוז, הבן אדם חי באיזשהי בועה שזה תקין.
את צריכה לנפץ את הבועה ולתת לעצמך להרגיש חופשייה ולא לפחד אף לא לרגע! את הרבה יותר חזקה ממה שנדמה לך.
אני בדרך כלל לא מעודדת פרידה אבל פה זה סיטואציה קשה שאם הגעת לרמה שאת מתייעצת עפ אנשים זרים כנראה את צריכה את האישור האחרון ואת לא צריכה את זה על הראש ועל הלב שלך. אפילו לחזור לתקופה להורים זה בסדר עד שתוכלי להשכיר דירה נורמלית

אגב אם כבר את על תקן האישה בבית הוא צריך להיות המפרנס ולדאוג לכל העניין הכלכלי. גם לספק אוכל מהסופר אם צריך, לשלם שכר דירה וכדומה.
תחשבי על זה

בכל מקרה אם תרצי לשפוך או עוד עצה וכו תמיד מוזמנת לרשום לי

שואל השאלה:
מסכימה!! עשרות פעמים אמרתי לו שזה בסדר שלא תהיה חלוקת תפקידים שווה, שיש אפילו דברים בבית שאני *מעדיפה* לעשות בעצמי... אבל נוח לדבר על זה שאתה רוצה שוויון ושזה כולל את התרומה בבית כדי שתוכל לחסוך, ואז להתלונן על המצב של הבית אם אני לא עושה דברים בעצמי. וגם לי זה לא נעים, למה אני צריכה לחיות בדיר חזירים כדי לא להעביד את עצמי? הייתי מבזבזת הרבה פחות זמן, אנרגיות וכסף על משק הבית אם הייתי חיה לבד כבר.
לא יודעת מאיפה הגיע היחס הזה פתאום, הבנאדם אכל סיבוב בחודשיים האחרונים והתחיל להשליך עלי מלא חרא... לא נראה לי שדברים ישתנו, לא מעצמם לפחות. זה כבר מצב שממש מצריך טיפול זוגי ואישי בעיניי, ואני מתחילה לחשוד שלא מדובר בגבר ששווה את ההשקעה הזו.

קשר רעיל תלכי לדעתי אם לדבר איתו לא עובד