איך להתחיל התבודדות עם אבא (בורא עולם) ואיך לסיים אותה

איך שאת רק רוצה
אני אישית הולך למקום שקט מתנתק מהכל מתחיל לשמוע ולשיר שירי נשמה - ואז מתחיל לדבר איתו על מה שבא לי

איך שבא לך
זה הקטע, לדבר אליו מהלב, בשפה הכי פשוטה שאפשר והכי אמיתית וכנה

אני פשוט מתחיל בדרך כלל ב "אבא" ואז מתחיל לדבר.. או פשוט מתחיל לדבר ולשפוך את מה שיש מבלי איזשהי קידומת מסויימת. או מתחיל בתודות

איך לסיים? מתי שמרגישים ואיך שמרגישים. זה באמת משהו שכל כך אישי שפשוט מה שיוצא לבן אדם

תנסי ותראי איך הולך ומה זורם לך, בהתחלה זה קשה אבל לאט לאט מתרגלים ונהיה יותר קל לדבר

אשריך !!

התבודדות זה דיבור חיבור עם אבא יותר נכון דבקות
לפעמים לא יודעים מסובכים איך לדבר פשוט להתחיל
אפילו אם אני להתחיל לדבר על ההתבודדות
"אבא אני רוצה להתבודד אלייך לדבר איתך תעזור לי להוציא מילים נכונות אני יודע שהכל זה אתה ואין כלום בלעדייך "
צריך להגיע ללב נשבר אם אפשר לבכות עוד יותר טוב פשוט זה בא מאליו
לעצום תעיניים להתחיל לדמיין דמיונות קדושה להתחיל לדבר אם אבא "אני רוצה להיות צדיק חי " אני הבן שלך תרחם עלי" כמה קשה לי " כואב הלב לראות את אחים שלי הנשמות שלהם שנטמאות בגלל הס"מ מסכנה הנשמה כמה היא יכולה להגיע ואיפה היא עכשיו
תן לי להשליט את השכל דקדושה על הרגש דטומאה "
אין סוף
כתוב בליקוטי מהור"ן תנינא סימן כד שכל היום צריך להיות בשמחה (שזה התחדשות תמידית ברגש ממילא אדם לא צריך תגשמיות העולם הזה ובעיקר לשמוח על עצם היותי יהודי שיש לי נקודה יקרה שה' נתן לי כי זה תמיד נשאר אפילו אדם עובר עליו מה שעובר הנקודה עצם היותו יהודי תשאר לנצח יהיה ואז תמיד נשמח)
ורק להקדיש בערך קשה ביום ללב נשבר לפרש שיחותו לפני אבא שבשמיים
כי הטבע של האדם להימשך אחר המרה השחורה (אנחנו בעולם גשמי של שקר ועצבות וכל שמחה אחרת בהבלי העולם הזה יש אחריה צער כי זה לא אמיתי אבל שמחה על ה' זה הנשמה הנשמה נצחית גם השמחה תיהיה תמידית ) לכן צריך לשמוח בכל מיני שמחות אפילו במילי דשטותא
(לא פשוט סתם לעשות שטות אלא אם אדם העצבות או משהו אז יעשה שטות ואז ממילא יצחק ויהיה שמח ואז שמח על ה' יתברך )
כי בקל יכולים מלב נשבר להגיע למרה שחורה מאשר משמחה להוללות


לכן צריך להקציב בדיבור כי יותר מדי בלב נשבר קצת יכול להסתכן בעצבות שצריך לברוח מעצבות יותר מאש זה תחילת ההידרדרות בהתחלה אדם נמשך לעולם הזה שזה עולם גשמי בהמי ואז ל"ע האדם ניהיה בעצבות ואז היצר הרע מגיע ומתחיל לסחוף את הנשמה שלו שהיא רק רוצה להתענג על ה' אז הוא מושך אותה לרגשות של טומאה כאילו זה מה שהוא רוצה אבל ההפך הנכון ככל שאדם בעמק הקליפה אני מדבר שהוא כבר נמצא שם אסור להגיע לשם לכתחילה אבל אם הוא כבר שם זה עוד יותר מראה שיש לו רוחניות ונשמה גבוה רק חבל שהוא משתמש בגוף ושולט כביכול שהוא עדיין בעולם הזה בכל רגע נתון אדם הוא או בקדושה או הטומאה באופן הכללי והפרטי בכל רגע אנחנו פה בעולם הזה כדי שע"י הנשמה נקדש את הגשמיות העולם הזה ע"י תורה והמצוות וגם במחשבות קדושות ידוע שכל ההבדל בין צדיק לרשע זה בכח הדמיון זה דמיון דקדושה וזה דטומאה
ומי שכבר נפל אפשר להעלות אותו ע"י שמוצא בו יהודי אחר נקודה טובה
פשוט לשבת ולחשוב כמה הוא טוב וממש למצוא דברים שהוא באמת טוב בהם רוחנית ואז ככה מעלים אותו ואז הוא עוד יחזור לאבא
בקיצור רבינו זה אין גבול אפשר לדבר כל הלילה ולהיות ערים כל היום המחר כאילו כבר היינו ישנתי כי יש את האש של רבינו
כתב מוהרנ"ת בחיי מוהר"ן ששמע ממישהו ששמע מרבינו ש"האש שלי תוקד עד שיבוא המשיח"

אשרייך
בת של מלך

^מה הבעיה...? הרבה קוראים לו ככה

^כי הוא כמו אבא שלנו הוא זה שיצר אותנו מעבר לזה שיש לנו גם קרבה של אבא ובן

מה זה מה הופך אותו לאבא

הוא ה"אבא" של כל הבריאה- הוא יצר הכל

בגלל זה שמתי במרחאות לא צריך לחפור

הוא גם סוג של "אבא" כי הוא שותף בבריאה

אמא אבא וה' הם שותפים הבבריאה של האדם

שואל השאלה:
מה אני לא רשמתי את זה אני רשמתי אבא בגלל שהוא אבא שלי והוא יצר אותי אז למה שאני לא יקרא לו אבא?

שואל השאלה:
נכון

מה יש לא להביןן

במידה ואת מאמינה שהוא בורא עולם, אז הוא ה"אבא" של הכל

גם של השמש, כוכבים, מים, צמחים