אנשים שמרגישים לא אהובים ומנוצלים - היי, גם אתם לפעמיים מרגישים שאף אחד לא אוהב אותכם שפשוט ניצלו אתכם והמשיכו?

היי (:
אני לא מרגישה שלא אוהבים אותי, אבל כן קורה לי שאני מרגישה שניצלו אותי והמשיכו,
בעיקר עם חברות זה קורה.

שואל השאלה:
כן גםאני לא מרגישה כאילו לא אוהבים אותי אבל זה כזה מציק בלב ואתה מרגיש לבד כזה למרות שיש לי הרבה חברות

את לא לבד זה טבעו של אדם עדיף כלב חבר מאשר חבר כלב בוגדני ספרי לי על זה

כל אדם כמעט בעולם הזה יש לו אינטרס..
הוא רוצה לרמוס אותך לעלות עליך העיקר שהוא יהיה למעלה ניראה לי כל בן אדם עבר דבר כזה בחיים שלו וממילא הוא לא אוהב אותך...
זה יכול להיות שהוא יפגע בך מילולית על מנת שהוא יעלה למעלה.
או פיזית כלכלית לא חסר..
לכן על כל אדם תהיה כבדהו וחשדהו
תאמת אני כבר לא מיתייחס לאנשים האלו ולא נותן לאף אחד לנצל אותי..

הי
ההרגשה הזו, שאת מדברת עליה, היא נפוצה מאוד.
זה במיוחד קורה, כשיחסים מתקלקלים ומתנתקים, ואת רוצה שימשיכו, אבל אין.
זוהי מן הרגשת דחייה. והיא לא קלה בכלל.
אבל אם ננסה להיות חיובים, נוכל להגיד שיחסים גרועים - מוטב שיפסקו.
נוכל לבדוק מה למדנו, באופן חיובי מכך. אולי למדנו אסרטיביות, או להיות ריאלים,
או להציב גבולות. בטח למדנו משהו טוב מהקשר.
או שלמדנו לשפר משהו בנו, כך שהחברות הבאה תהייה חיובית ושונה.
וכשאנו מדגישים את החיובי- יותר קל לנו בתוך ה ♥.
בהצלחה ☺☺

כן זה דבר טבעי אבל אנשים חושבים את זה עלינו שגם אנחנו כאלה אלו החיים

היי לי יש סיפור שממש אי אפשר להבין אותו אז תנסו להבין זה קצת ארוך אבל תאמינו לי זה מעניין! אני בכיתה ז והייתה ילדה חדשה שהיא הגיעה לכיתה והייתה צריכה קצת חברה!
אז התחלתי להתחבר איתה והיא הייתה ילדה פשוט מקסימה ולאט לאט התחלתי להסתובב איתה מלא וגם היא איתי ופשוט שחכתי שיש לי חברות אחרות.. ובזמן הזה הייתי ממש טובת לב הייתי עושה בשבילה הכל והיו כמה ריבים שאני בטוחה שתבינו אותם נגיד למשל: הייתי ממש חולה הייתי 40-35 מעלות ויום לפני שחליתי לקחתי מחברה שלי מחברת כדי להשלים חומר וביום שהייתי חולה היא התקשרה אליי ושאלה על המחברת וכמובן לא עניין אותה שהייתי חולה ונפגעתי באותו רגע ואמרתי לה שאני חולה ואני לא יכולה להגיע היום והיא פחדה שהיא תקבל ריתוק מהמורה וכמובן (המורה לא תעשה את זה). והיא פשוט סיפרה לאימא שלה ואימה התקשרה לאבי ופשוט אבי כמובן צעק עלי ונתן לי סטירה בגלל שלא החזרתי לה מחברת ברור שזה טיפשי להתעצבן עלי ככה ולא היה לי מושג מה אימה אמרה לו אבל זה ממש עצבן אותו! והייתי על סף שלהתעלף ובאותו יום היה לי 8 שעות בלימודים והיה לי פשוט כל היום בחילות סחרחורות והיה לי גם מחזור באותו זמן ופשוט היא הבינה כבר שאני לא מדברת איתה!
והלכה לאחרות ושיחקה אותה לא מכירה אותי ומרוב ששחכתי שיש לי חברות אחרות גם הן לא דיברו איתי פשוט זה היה יום גרוע ביותר בחיי! ואחרי יום היא באה והתנצלה!
יש עוד סיפור ומלא סיפורים אבל הפעם זה סיפור של כימעט נזק לבריאות שלי! לי ולחברה שלי היה פרויקט של קמץ שזה אומר "טכנולוגיה ומדע" התבטל לי שני שיעורים ובערך כל שיעור זה שעה! אז היה לי שני שיעורים שהתבטלו והייתי יכולה ללכת הביתה לנוח קצת עד שיתחיל הפרוייקט! אבל חברה שלי ביקשה אם אבא שלי יכול גם לקחת אותה והיה באותו זמן מבול, גשם חזק והיא רחוק מהמקיף וההורים שלה לא בבית ובמקיף שלנו אסור לחכות לחבר במקיף אוו להישאר סתם! אז פשוט כאב לי עליה וחיכיתי לה בחוץ כמובן שאין שום בניין או מקום מחסה כדי להסתתר מהגשם וחכיתי ליד המקיף והיה לי קפוא מוות! ואז שהסתיים שעתיים ואני כבר נירא לי חולה ומצוננת התבטל הפרוייקט בגלל מזג האוויר וחברה שלי חשבה שאני כבר הלכתי הביתה ו": היא חשבה באותו זמן שזה טיפשי במזג האוויר כזה אני יחכה לה" והיא מצאה טרפ אחר פשוט התרגזתי עליה ולא באתי שבוע לבית ספר וכמובן היא ידעה שאני לא מדברת איתה אז היא תפסה חברות חדשות שהן במקרה חברות שלי מהיסודי!
פשוט הייתי על סף עצבים מכל מה שהיא עשתה לי ואם אתם יכולים להבין אותי פשוט הבאתי לה ולחברות שלי מכות כי הם ריכלו עלי והתחילו להגי עלי דברים וכמובן הייתה לי שיחה אם היוצאת והכל.. ואחרי השיחה הבנתי כבר שהם סיפרו לכל הכיתה וגם כיתות אחרות מה שעשיתי להם ועשו עלי איקס באופן סופי ומאז אני כבר ארבע חודשים סובלת!

ללירון טובת הלב או זאת שמעלי
מכל מה שכתבת, הדבר היחיד שתפס אותי הוא שאבא של נתן לך סטירה!
האם זה פעם ראשונה? האם את מודעת שלאביך אסור להכות אותך לא משנה מה הנסיבות?
אם על החזרת מחברת קיבלת סטירה אינני רוצה לדמיין מה עונשך על דברים אחרים!

לאביך בשום פנים ואופן אסור להרים עליך יד, גשי למורה/יוצאת/מישהו מבוגר מבית הספר שלך
ודווחי עליו, אם זה חוזר.

זוהי אלימות פיזית!
אם את רוצה להמשיך את השיחה פני אלי לפרטי

מאחלת לך טוב:)

גם לי זה קרה כמה פעמים.. ולא מעט.
בגלל זה כבר אין לי אימון באנשים ואני לא סומכת על אף אחד יותר. רק על עצמי.
חבל שהגענו למצב שאם אתה טוב מדי אז מנצלים אותך לצרכים האישיים שלהם... ושלא צריכים ממך כלום אתה כאילו כבר לא קיים.
כבר עדיף להיות חרא.. על חרא לא דורכים.

לגמריי הייתה תקופה ארוכה שהרגשתי ככה.. פשוט לא הבנתי שאפשר למצוא חברי אמת מחוץ למסגרת בא הייתי... אבל כמו שאומרים אף פעם לא מאוחר מדי ומטעויות לומדים!11